ידוע הפתגם: "ח"י אלול מכניס חיות באלול". בחודש אלול, חודש החשבון דשנה שעברה והכנה לשנה הבאה, ישנם כל עניני עבודת האדם של כל השנה, הנחלקים בד"כ לשלושת העמודים תורה עבודה וגמ"ח, וע"י עבודת התשובהנעשים מעשים אלו "טובים ומאירים", ועיכ"ז באה הגאולההפרטית והכללית. וזהו שמצינו שבר"ת של אלו"ל נכללים כל חמשת ענינים אלו. ובכל ענינים אלו מכניס ח"י אלול ‏–‏ חיות, כי ניתן לקיים תומ"צ בשלימות אבל בלי חיות, ע"ד אדם הישן או המתעלף, ששלם בכל איבריו וגידיו אבל חסר בהם שלימות החיות, וכתורת הבעש"ט עה"פ "בא אל התיבה" שיש להיכנס לתיבות התורה והתפלה וקיום המצוות עם כל העצמות והחיות. וע"י הפצת המעיינות חוצה של הבעש"ט, ששמו "ישראל", התעורר עם ישראל ממצב של "התעלפות" שבו היו עד אז, וניתוסף בזה ע"י אדה"ז וכו'.

משיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ה