התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, יום ו', כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ.
התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, יום ו', כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ.

בימי ההכנה לר"ה, כאשר מבקשים כוח"ט, צריך כאו"א להיות במעמד ומצב שאין עליו שום עבירה. וזהו ע"י תשובה מאהבה שע"י נעשים הזדונות כזכיות. וכאו"א יכול להגיע לזה – והראי' מפס"ד: "המקדש אשה ע"מ שאני צדיק (גמור), אפי' רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו", והרי כדי להתהפך לצדיק גמור ה"ז ע"י תשובה מאהבה דוקא שעי"ז זדונות לו כזכויות. ועד"ז בנוגע לאשה המתקדשת: שהמקדש את האשה ע"מ שאין עלי' נדרים ונמצאו עלי' והלכה אצל חכם והתיר לה מקודשת כי החכם עוקר הנדר למפרע (משא"כ בנוגע למומין ורופא). ועד"ז בנוגע הקידושין שקידש ה' את כנס"י ע"מ שאין עלי' עבירות, שדוקא ע"י תשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, "נעקר עוונו מתחילתו". וזהו הקשר עם ענין ה"תוכחה" שבפ' כי תבוא, שבפנימיותה היא טוב, וביד כאו"א לפעול את הענין ד"ויהפךה"א לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך" וכו'.
א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול תשי"א