פודקאסטים נהפכו ממש לנחלת הכלל. הדור הצעיר לא יודע שפודקאסטים התחילו לפני יותר מ-15 שנה, ובהתחלה היו צורבים פרקים לדיסקים כדי לשמוע במכונית. איזו פרימיטיביות.
החלוץ בתחום הפודקאסטים בארץ הוא רן לוי, שהפודקאסט שלו "עושים הסטוריה" באוויר כבר מ-2007, ושרשת הפודקאסטים שהוא עומד בראשה היא העסק הראשון של פודקאסטים בארץ.
דיברתי עם רן על העבר, ההווה והעתיד של הפודקאסטים, שמשולב יד ביד, איך לא, עם סיפור רשת "עושים הסטוריה".
האם דור ה-Z יצא מהיוטיוב וישמע גם הוא פודקאסט? האם פודקאסטר יהפוך למקצוע? מה קורה כיום באמריקה בתחום, ועד כמה השוק הישראלי והשפה העברית מגבילים?
דיברנו רבות על פודקאסטים כפלטפורמה ללמידה. האם פודקאסט הוא אמצעי בידורי? לימודי? או שאולי גם וגם? איך ניתן להשתמש בפלטפורמה כדי לקדם למידה איכותית יותר בבית הספר ובארגון? האם זה הכרחי? עד כמה זה מורכב? האם ניתן ללמוד רק מהאזנה? או גם מההנחייה וההגשה עצמה?
פתיח וסיום: "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ