פרק 32 : קוד ביולוגי, מוח גמיש וביואתיקה מסע אל עתיד הגוף והתודעה

לעוד תוכן של ליאור טסטא TESTAMIND

https://linktr.ee/testamind

מחקר מעמיק על חקר המוח: עתיד השינוי המולקולרי הביולוגי והכימי של הגוף באמצעות תדרים וטכנולוגיות חדשות

דוח זה מתעמק בהתקדמות העצומה ובגבולות הספקולטיביים במדעי המוח, תוך התמקדות במניפולציה של מבנים מולקולריים ביולוגיים וכימיים באמצעות תדרים וטכנולוגיות מתפתחות. הוא בוחן את יכולות החיזוי והנוירופלסטיות הטבועות במוח כיסודות בסיסיים, ולאחר מכן בוחן שיטות קיימות ועתידיות של אפנון מוחי, כולל התערבויות אלקטרומגנטיות, אולטרסאונד ומבוססות אור. חלק משמעותי מוקדש לטרנספורמציות המולקולריות והגנטיות הנגרמות על ידי תדרים אלו, השפעתן על גוף האדם ועל מיקרואורגניזמים, והנוף המתפתח במהירות של קישוריות המוח ותקשורת ישירה ממוח למוח. לבסוף, הדוח מתייחס להשלכות הרדיקליות של הביולוגיה הסינתטית והננוטכנולוגיה על שיפור יכולות האדם, לצד השיקולים האתיים הקריטיים שהתקדמויות אלו מביאות עמן. מטרת הדוח היא לספק פרספקטיבה קפדנית וצופה פני עתיד על האופן שבו טכנולוגיות אלו עומדות להגדיר מחדש את הביולוגיה האנושית ואת האינטראקציה בין בני אדם.

המוח אינו רק מקבל פסיבי של מידע חושי, אלא מנוע פעיל של חיזוי. תיאוריית "קידוד חיזוי" (הידועה גם כ"עיבוד חיזוי") מניחה שהמוח מייצר ומעדכן ללא הרף "מודל מנטלי" פנימי של הסביבה. מודל מנטלי זה משמש לחיזוי אותות קלט מהחושים, אשר מושווים לאחר מכן לאותות הקלט בפועל. כל אי-התאמה בין החיזוי לקלט בפועל מייצרת "שגיאת חיזוי", אשר מועברת במעלה ההיררכיה הקורטיקלית כדי לחדד את המודל הפנימי. תהליך זה הופך את התפיסה המקובלת של תפיסה כתהליך בוטום-אפ (מלמטה-למעלה) ברובו, ומציע שהיא מושפעת במידה רבה מחיזויים קודמים.  

עיבוד היררכי זה כולל "נוירוני חיזוי" הממוקמים בשכבה 5 העמוקה, אשר מטרתם לחזות את הקלטים מלמטה-למעלה לרמה הנוכחית, ו"נוירוני שגיאה" הממוקמים בשכבות 2 ו-3, אשר מאותתים על ההבדל בין הקלט לחיזוי. יכולת המוח לצפות אירועים עתידיים מיידיים, כגון פניית מכונית או נפילת חפץ, מערבת אזורי מוח ספציפיים כמו האונה הפריאטלית האחורית (אחראית על תכנון זמני והכנה מוטורית), הגירוס הטמפורלי האמצעי האחורי (אחראי על עיבוד זמני של אירועים), והקורטקס הסנסו-מוטורי (מעורב ישירות בתנועות הבאות לאחר אירועים צפויים).  

גלי מוח מסוימים, כמו גלי אלפא (7-12 הרץ) ובטא (15-30 הרץ), חיוניים בייצוג הסבירות של אירועים עתידיים ומאפשרים למוח להגיב מהר יותר ובאופן ממוקד יותר. תנודות עצביות חזקות יותר קשורות לאירועים צפויים יותר. עקרון האנרגיה החופשית מציע כי המוח מייצר באופן רציף סדרת חיזויים במטרה להפחית את כמות שגיאת החיזוי המתבטאת כ"אנרגיה חופשית".  

ההבנה כי שגיאת חיזוי אינה רק אות של חוסר התאמה, אלא מניע ישיר ללמידה ונוירופלסטיות, היא משמעותית. סקירות מדעיות מצביעות במפורש כי "שגיאות חיזוי יכולות לשמש לא רק להסקת גורמים מרוחקים, אלא גם ללמידתם באמצעות נוירופלסטיות". זה מצביע על כך שהמוח מתוכנן מטבעו לתיקון עצמי והסתגלות מתמשכים, מה שהופך אותו רגיש מאוד להתערבויות המנצלות או משנות את אותות השגיאה הללו. יתר על כן, אופי החיזוי של המוח, המושרש בהסקה בייסיאנית, מרמז שהוא פועל כמכונת הסקה הסתברותית מתוחכמת, השוקלת ללא הרף הסתברויות ואי-ודאויות. תפיסה זו חורגת מעיבוד חושי פשוט ומשתרעת על קוגניציה ברמה גבוהה יותר וקבלת החלטות. כל טכנולוגיה שמטרתה "לתקשר" עם המוח חייבת לקחת בחשבון את האופי ההסתברותי והמבוסס על הסקה, במקום להתייחס אליו כמערכת קלט-פלט דטרמיניסטית. בנוסף, המוח מפחית באופן פעיל את הפעילות העצבית באזורים חושיים מוקדמים כאשר גירויים צפויים. זהו מנגנון יעילות קריטי, שכן המוח אינו מבזבז משאבים על עיבוד מידע שהוא כבר מצפה לו. הבנה זו מרמזת כי ממשקי מוח עתידיים או טכנולוגיות שיפור יכולים לשאוף "לטעון מראש" מידע או ליצור סביבות צפויות כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי ולייעל את הקצאת משאבי המוח, ובכך לשפר את הביצועים הכוללים או את ההתאוששות.  

תקציר מנהלים1. יכולות היסוד של המוח: עיבוד חיזוי ונוירופלסטיות1.1. המוח כמערכת חיזוי: ציפייה והסתגלות