בפרק הזה אמיר חצרוני משתף רגשות, צוחק קצת, בוכה קצת, שמח, עצוב, מחייך, מזדעף, מלטף את זכריה ומלכלך על אילון מאסק. פרק מצחיק ומסעיר (לא כזה מסעיר) על חייו ומחשבותיו של הפרופסור השנוא במדינה

קרדיטים: תודה לאבא ואמא, שלא הוציאו אותי מהירושה למרות האנשים שאני מדבר איתם (מקווה באמת שלא הוציאו אותי מהירושה), תודה למורים ולמחנכים שלי, שבזכותם אני יודע לעשות פרצוף מקשיב גם כשבלב אני מת מצחוק.
תודה לעידו רון הצלם האח, למתנאל פיש על התמיכה הנפשית וההערות שלו במהלך הפרק, תודה להלל אסולין על ייעוץ אסתטי חדשני. תודה גם לאור שבתאי האמרגן של המאורע וליונתן האמיד שבלעדיו שום דבר לא היה קורה
וכמובן לפרופסור שהעביר לי ערב בנעימים, ופינק אותי בקצת מאוד קפה שחור בתוך כוס פלסטיק שקופה, כי זה הכשר היחיד שיש לו בבית
ולכם הצופים המאושרים על הלייק והסבסקרייב שהשארתם לי כי אתם אנשי חסד ואמת