האימהות היא עבודה שקופה. מובנת מאליה. אין משאית של מדליות בסוף ותמיד את אשמה בהכל. מעין צין מכירה את העוול הזה יותר טוב מכולנו. דווקא היא, שכ״כ רצתה להיות אמא וחוררה לעצמה את הגוף בטיפולי פוריות, נאלצה לוותר על שתי בנותיה. הקריבה כל סיכוי שלה להרגיש שלמה אי פעם - כדי שלהן יהיה טוב יותר.

אבל כשדפנה ואלה אלייקים נחטפו לעזה? כשהיא ראתה אותן יושבות שם בפיג׳מה מגעילה שיד של רוצחים ואנסים הלבישה להן? זה היה כבר ויתור אחד יותר מדי.

סיפור לא ייאמן על אישה אמיצה אחת שכל חטאה היה שהקדישה את כל כולה לאימהות במקום לקריירה ואבדה את שתי בנותיה. עד לסוף הטוב העצוב. ֿ כותבים עורכים ומגישים: דנה ספקטור- רן שריג מפיק: אור אליעז עורכת: מיכל אבן קריין פתיח: אביעד מן עיצוב לוגו: יעל זייד