נכון, זה עוד סיפור מרגש, אבל יש בו מרכיב מיוחד, קוראים לו יפעת פאר.
בשיחה שלי איתה הייתי מרותקת. בתמהיל של כריזמה, פשטות ואותנטיות שלא פגשתי כבר הרבה זמן, היא מספרת לי על הדרך שעברה עד להגשמת החלום שלה להיות אמא, על חמשת ילדיה ובעיקר על עילי, הילד האוטיסט שלה.
אני מזהה איך כל מכשול בסיפור שלה הופך להזדמנות.
יפעת, יזמת מטבעה, כך נראה, הקימה לפני שנה תערוכת צילום שנקראת "לחבק את האוטיזם", שמציגה שנים עשר ילדים אוטיסטים והסיפור שלהם, בניסיון להעלות מודעות לקשיים שהם ומשפחותיהם חווים. ברגעים אלו ממש היא כבר עובדת על הקמת תערוכת המשך למבוגרים על הספקטרום. בנוסף, היא מנהלת קהילת פייסבוק סביב הנושא של אוטיזם ותמיכה במשפחות והקימה עמוד פייסבוק נוסף שנקרא"הבית שלך להופעה – Home Show" בו היא משדכת בין אמנים לאנשים פרטיים עם חצר להופעות בתקופת הקורונה.
רוצים להתערב שהיא רק בתחילת הדרך?