בשנת 1996 נשא יו״ר הפד אלן גרינספאן נאום שבו הזהיר מפני "התרוממות רוח בלתי רציונלית" בשוקי ההון. ההיסטוריה ידועה - שנה לאחר מכן מדד ה-S&P זינק 30%, המשיך לעלות עוד שנתיים, ואז התרסק, אל משבר הדוט.קום.
במבחן המציאות, האינטרנט שינה את חיינו, קשה היה לדמיין עד כמה אבל ציפיות המשקיעים היו מוגזמות, ניתן להסתכל על הסיפור המפורסם של סיסקו.בשיא בועת הדוט-קום במרץ 2000, סיסקו הייתה החברה הגדולה בעולם עם שווי של מעל 550 מיליארד דולר, כשנחשבה לתשתית החיונית של עידן האינטרנט. שנתיים לאחר מכן המניה התרסקה בכ-80%, ומאז – יותר משני עשורים – לא חזרה לשיא ההיסטורי ההוא. הסיפור של סיסקו מדגים כיצד גם טכנולוגיה אמיתית ומהפכנית עלולה להיסחר במחירים מנותקים מהמציאות, הויכוח הוא לא על השאלה האם מהפכת הבינה המלאכותית היא אמיתית, אלא האם היא מצדיקה את המכפילים הגבוהים של מניות הנאסד״ק.נכון להיום, וזו עובדה שנוח להתעלם ממנה, מנועי הבינה המלאכותית מציעות שירות הפסדי, מאוד. Open-ai לדוגמא עדיין לא רווחית, ב2024 החברה הפסידה סכום אסטרונומי של 5 מיליארד דולר, ולא צופה להגיע לרווחיות בשנים הקרובות. קו-פיילוט של מיקרוסופט דיווחה על עלות למשתמש שיכולה להגיע ל80 דולר לחודש. מנועי ה AI עדיין מתחרים על נתח שוק ולא ממהרים להגיש ללקוחות את החשבון המלא.בכל מה שקשור לערך - התעשייה כבר אמרה את דברה: "כן" חד־משמעי. קשה להפריז במשמעות של מפתחים שעובדים פי שניים או שלושה מהר יותר, מעצבים שמספקים תוצרים בקצב שיא, ותחומי מחקר שפשוט נפתרו. הדוגמה הבולטת ביותר היא קיפול חלבונים: מהלך שבמשך שנים דרש עבודת דוקטורט מפרכת לכל חלבון בודד, ובזכות צוות DeepMind של גוגל הפך בתוך שנים ספורות למאגר של כ־200 מיליון חלבונים – תשתית שמאיצה פיתוח תרופות, מזון חדשני ועוד.בפרק היום נדבר מי שנמצא על התפר של השקעות וטכנולוגיה, שחר מייסד ושותף מנהל לוסיד קפיטל, קרן גידור המתמחה בהשקעות טכנלוגיות. נדבר איתו על השאלה הגדולה של עולם ההשקעות בימיינו, נסתכל על ענקיות הטק בשביל להבין את הנתונים שלהם יותר לעומק וננסה כמיטב יכולתנו להבין האם אנחנו בבועה?