ד״ר מיטל אורן-סויסה, מהמחלקות לחקר המוח ולמדעי העצב המולקולריים במכון וייצמן למדע, חוקרת את התפתחותן של רשתות עצביות המפקחות על התנהגויות שנבדלות בין זכר לנקבה. נברר מדוע בחרה לעשות זאת בייצור שכל גודלו בסה״כ מילימטר אחד (למיטיבי לכת, ראו* להלן), ויש בו רק שלוש מאות תאי עצב, ושהנקבות שלו לא ממש צריכות את הזכרים (ספוילר, המין כן צריך), וגם מה המשמעות של מערכת מודל פשוטה במדעי החיים והאם באמת היא פשוטה, ומה ההבדל בין זכר לנקבה בתחושת כאב ובתגובה לו, ואיך מציאת פרטנר מחייבת נטילת סיכונים ממשיים אפילו בתולעים זעירות. נשמע גם איך מיטל מהנדסת במדוייק רשתות עצביות, וגם איך התפתחות של מערכת עצבים כוללת בין השאר איבוד של קשרים בין תאי עצב, וגם איך הניסוי הראשון שלה כסטודנטית בטכניון גרם לה להתרגשות שקשה לה לשכוח, ומה היא מאחלת לסטודנטים שהיא מחנכת  * https://en.wikipedia.org/wiki/Caenorhabditis_elegans