הנה דילמה חינוכית שצריכה להעסיק כל הורה במדינת ישראל: מהו החינוך הראוי- למנוע מהילדים שלנו להיות חשופים, או לעודד אותם להחשף? כהורים ומחנכים יש לנו אחריות לשמור על הילדימות מכל משמר, אבל מכאן עולה השאלה מה זה אומר לשמור עליהם בכלל? מצד אחד הנטייה הטבעית שלנו היא להרחיק את האהובים עלינו מכל דבר שעשוי לפגוע, להכאיב או לסכן את בטיחותם. מהצד השני, אם נמנע מהם להחשף, לטייל, לגעת, לטעות, להתלכלך- תחושת המסוגלות שלהם תפגע, ובהתאמה גם איכות החיים שלהם ככל שיעברו השנים. זה מה שאני מכנה "פרדוקס הביטחון ההורי"- מרוב שאנחנו רוצים להגן, מושאי החינוך שלנו לא מפתחים חוסן, אחריות אישית, תחושת מסוגלות ומנהיגות תוך-אישית.
אם אתם.ן מסוג האנשים שמאמינים בחשיפה ועדיין לא שמעתם על חינוך יער, אז כדאי שתשמעו. זו אחת מצורות החינוך שמאפשרת את המפגש עם החיים ואת הלמידה מהם בצורה המקסימלית.
כשהקורונה התפרצה, הבנו כולנו שאנחנו זקוקים לשהות ולהתחבר לטבע. למגע עם הטבע יש כח מרפא וסגולות תרפויטיות- הדבר הזה מוכח. לא צריך לנסוע לחור הכי נידח בעולם, גם אם אתה מגדל עציץ על המרפסת שלך בדיזנגוף או מדליק מדורה עם חברים אתה מרגיש את זה. ויש, כך מסתבר, שיטת חינוך שלוקחת את היכולת של הטבע ללמד ולהעצים אותנו ומשתמשת בו כגישה חינוכית. קוראים לזה חינוך יער.
לאיש שאתם רואים בתמונה קוראים רון מלצר והוא הקים את גן היער הראשון בארץ במצפה רמון. כמו בכל סיפור טוב, הוא גדל בתרבות שמייצגת את ההיפך הגמור ממה שהוא עושה היום. הוא נולד במילאנו למשפחה שעסקה במסחר ואופנה ועבר לשכונת דניה בחיפה בצעירותו. אחרי שחווה משבר נפשי- הוא חיפש פתרונות ומצא אותם בפעם הראשונה בתוך מנהרה בהרי איטליה. במשך שלושה חודשים הוא חי שם ללא מים זורמים, מערכת ביוב או תא שירותים. הוא מתאר את התקופה ההיא כתקופה בה גילה סט חדש לגמרי של סקילז, ופיתוח תחושת מסוגלות עצמית שעזרה בתהליך הריפוי שלו.
רון מגדיר את עצמו כאיש חינוך ולא כאיזה איש טבע מהולל, אבל הכח המרפא של הטבע סקרן אותו בהקשרים חינוכיים. אז הוא עשה מה שכולנו עושים כשאנחנו סקרנים- חיפש בגוגל. ככה הוא גילה שחינוך יער היא תנועה עולמית שנהוגה בלא מעט ארצות בעולם ובמיוחד בגני ילדים. גנים שמתקיימים אך ורק בטבע- כן, גם כשגשום וגם כשיש שלג.
אני חושב שהדבר הכי מעניין בפרק שהקלטנו הוא הסוגיות הפילוסופיות של האחריות שלנו כמבוגרים כלפי ילדים- למשל, השאלה האם האחריות שלנו היא להרחיק את הילדים מסכנות ואתגרים, או ללמד את הילדים לעמוד מולם ולהתמודד איתם?
אני באמת מאמין שהתנועה של העולם קדימה והעידן הטכנולוגי מובילים אנשים גם לכיוון ההפוך- למצוא שקט בתוך כל הרעש ולחזור ליסודות שלנו. בתוך העולם מלא הגירויים והעומסים חינוך יער הוא אלמנט ששווה מאוד להכיר ולתת עליו את הדעת. בעיני הוא אפילו צריך להיות חלק אינהרנטי מתוכנית הלימודים. אנשים כמו מלצר הם חלק ממהפכה שקטה שמתקיימת ממש בהקשרים האלה וממש בימים האלה- הוא כתב ספר (שבטח תשמעו עליו בקרוב) ומעביר סדנאות והכשרות בנושא בשיתופי פעולה עם עיריות וארגוני חינוך בכל הארץ. אז על מה שהוא עושה כבר סיפרתי לכם, ועכשיו נשאר לכם.ן רק להקשיב קצת למה שיש לו להגיד.
להצעות, בקשות, שיתופיי פעולה ורכישת מוצרים ושירותים, כנסו לאתר חייזרים חינוכיים
https://www.tzachi-e.co.il/podcast
למי שבא לקבל התראה בכל פעם שיוצא פרק- אפשר להרשם באתר
תודה לשירה קליינהאוז על עריכת הפרק💜
לאתר של גני יער (תוכלו גם לקרוא שם עוד המון על השיטה):
להרצאה של רון על חינוך יער: