חזרה אחרי חופשה לפעמים מעוררת בנו משהו.

אני חזרתי לפני כמה שבועות מחופשה של שבועיים בגיאורגיה עם הילדים, טיילנו בנופים המטורפים של גיאורגיה והתחושה שלי כשחזרתי הייתה שאני רוצה לעבור לגור על ההר, לגדל פרחים ולחלוב פרות.

וזה קשה, זה קשה לחזור ליום יום האינטנסיבי בעבודה. לפגישות מבוקר ולפעמים עד לילה ולרדיפה הזו אחרי היום יום.

לרגע שכחתי את כל הטוב שיש לי, שכחתי כמה אני צריכה להיות בהודיה כלפי החיים הכל כך פריבילגים שאני חיה.

ואז, נזכרתי במדיטציה שעופר שני יצר בעקבות הפרק שלנו.

אז קצת רקע, אחרי הפרק שהקלטתי לפודקאסט עם עופר, ביקשתי מעופר אם הוא יכול להקליט מדיטציה שקשורה סביב עבודה. עופר בטוב ליבו זרם והקליט מדיטציה.

אני מתרגלת מדיטציות כבר תקופה. אבל בפעם הראשונה שהקשבתי למדיטציה הזו, היא הייתה כל כך מדויקת לעולם שלי.

במדיטציה עופר מתזכר אותנו ברגעים שהובילו אותנו למקום שלנו היום, מה הייתה המוטיבציה הרצון והשאיפות.

זה גרם לי להיזכר מחדש כמה רציתי להגיע לאין שהגעתי ועד כמה שום דבר לא מובן מאליו.

יצאתי מהמדיטציה באנרגיה חדשה של הודיה ובעיקר מלאת אנרגיה ליום עבודה.

מוזמנים ומוזמנות לתרגל את המדיטציה.