יום אחד ישאלו באיזה חידון טריוויה מתי התרחשו חמש מערכות בחירות תוך שלוש שנים, ואנחנו מיד נרים את היד ונצעק את התשובה. אבל איך הגענו לזה? זאת כבר שאלה מסובכת יותר. בפרק הזה ננסה להבין איך הפלונטר הפוליטי נוצר, ונבחן כיצד הסוגייה המרכזית שסביבה מתנהלות הבחירות הפכה להיות "רק ביבי" או "רק לא ביבי".

בשביל להבין איך המשחק הפוליטי עובד, נתחיל מהוראות ההפעלה: איך בעצם מקימים ממשלה, ולא פחות חשוב – איך מפילים אותה? למה אנחנו לא מצביעים ישירות למועמד לראשות הממשלה, כמו באמריקה? ואיך יכול להיות שבבוקר שאחרי הבחירות עדיין לא יודעים מי ניצח? בפרק הזה נכיר את חתיכות הפאזל של שיטת הבחירה הישראלית, וננסה להבין איך הן מתחברות.

הוא יצר את הרשימה המשותפת, הצית את המשבר הפוליטי וגורם למועמדים מכל הקשת הפוליטית להזיע ולפנות למצביעים בזעקות שבר. אחד השחקנים המרכזיים ביותר במערכת הפוליטית הוא בכלל מספר: 3.25%, הרף שעליו עומד אחוז החסימה. כיצד המספר הזה עיצב את המפה הפוליטית, ואיך הוא יכול להשפיע על הבחירה האישית שלנו?

בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית ניצבת בל"ד – המפלגה שמבקשת להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. כשברקע חברי מפלגה לשעבר שהסתבכו בעבירות ביטחוניות, בל"ד עומדת מדי בחירות בסכנת פסילה ובמרכז דיון סוער בנוגע ללגיטימיות שלה. האם היא תצליח להישאר במירוץ, ולדלג מעל המשוכה האחרונה - אחוז החסימה?

פעם היתה מפלגה אחת שייצגה כמעט את כל הסרוגים – המפד"ל. אבל הכיפה הזאת נפרמה ללא מעט קצוות, שנאלצות להילחם לא פעם על חייהן. אחד הקצוות הללו היא הבית היהודי – המפלגה שקיבלה מתיחת פנים בזכות בנט ושקד, אך נזקקה לניתוח שלאחר המוות בעקבות עזיבתם. כעת שקד חזרה בשביל להוביל את המפלגה, בניסיון לפנות לדתיים הלאומיים המתונים. האם היא תשרוד את הבחירות?

השותפות היחידה שנותרה מהרשימה המשותפת היא זו של מפלגות חד"ש ותע"ל, בראשות אחמד טיבי ואיימן עודה, הרצים יד ביד לבחירות. למרות לא מעט פערים אידיאולוגיים, שתי המפלגות פועלות יחד לקידום הקמת מדינה פלסטינית, ועד כה התמידו בסירובן לתמוך בכל קואליציה. האם הפיצול מבל"ד יישנה את התמונה, ויהפוך את טיבי ועודה ללשון המאזניים?

הרשימה שמייצגת את החרדים האשכנזים היא בעצם שידוך בין שתי מפלגות רחוקות למדי – אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. לא רק שהמפלגות חלוקות על לא מעט סוגיות מהותיות כמו לימודי ליבה, חלק ממצביעיהן אף לא דוברים את אותה השפה. האם החיבור ביניהן ישרוד את המחלוקות ואת שינויי העומק בחברה החרדית?

כשזה מגיע לש"ס, הכול מתחיל בבית הספר, או ליתר דיוק – באפלייה של תלמידות ספרדיות בבתי הספר החרדיים. המפלגה שקמה בשל הקיפוח העדתי בחברה החרדית הרחיבה עם השנים את קהל מצביעיה, אליו הצטרפו גם דתיים ומסורתיים. האם היא מיטיבה עם השכבות החלשות כפי שהיא מצהירה? ומי עשוי לעקוף אותה מימין?

על פי חלק מהסקרים, הרשימה הימנית והשמרנית ביותר על המפה תהפוך לשלישית בגודלה בכנסת. האם העמדות שהיא מייצגת הולכות ומתקרבות לקונצנזוס הישראלי, ועד כמה היא מייצגת את המגזר שהיא קרויה על שמו?

מפלגת מרצ פונה למצביעים שהלב שלהם בשמאל, בזמן שהיא עצמה בסיכון לדום לב. המפלגה החברתית שמבקשת "לשים סוף לכיבוש" מתנדנדת שוב סביב אחוז החסימה, וניצבת מול השאלה הטעונה – האם קיים עדיין שמאל בישראל?

בימים שבהם היו כאן ערוץ אחד ומפלגת שלטון אחת, ממשלת ימין נראתה כמו חלום רחוק. מפלגת הליכוד הצליחה לשנות את זה, במהפך היסטורי שהדיו מורגשים עד ימינו. האם אחרי עשרות שנות שלטון המהפך הזה הושלם, או שעדיין האליטות הן ששולטות? ועד כמה הפלונטר הפוליטי יפגע במעמדו של מנהיגה הכמעט בלתי מעורער?

לא מעט מפלגות מרכז צצות מדי בחירות כמו פטריות אחרי הגשם, ונעלמות כלעומת שבאו. לכן רבים הופתעו מכך שיש עתיד לא מיהרה להיעלם מהמפה הפוליטית, ואפילו החלה למצב את עצמה כמפלגת שלטון. כיצד הפך מקימה יאיר לפיד רייטינג למנדטים, והאם העמדות שלו הן ביטוי לפופוליזם או דווקא לעמוד שדרה פוליטי?

מעט אחרי שפשט את מדי הרמטכ"ל, הקים בני גנץ את "חוסן לישראל" – מפלגת מרכז שביקשה למצוא מכנה משותף רחב ולפנות לקהל מצביעים כלל-ישראלי. אחרי ארבע מערכות בחירות ואינספור תהפוכות פוליטיות, מבקש גנץ להשיג מטרה דומה, הפעם לצד גדעון סער וגדי אייזנקוט, שחברו להקמת "המחנה הממלכתי". כמה רחוק הם יגיעו בקרב על קולות המרכז?

העבודה היתה למפלגת שלטון במשך עשרות שנים, אך מאז רצח רבין היא מתקשה לשחזר את מעמדה. כיום עומדת בראשה מרב מיכאלי, שמניפה את דגלי הפמיניזם, זכויות העובדים והשוויון ללהט"ב, בעוד שבפן המדיני נראה שמפלגת השמאל הוותיקה פונה יותר ויותר מרכזה. האם הפעם כוחה יישחק או ייתחזק?

שמרנית אבל פורצת דרך, מתנגדת לכיבוש אבל רוקמת בריתות עם מפלגות ימין – רע"מ בראשות מנסור עבאס היא הכול חוץ מצפויה. המפלגה שמייצגת את התנועה האסלמית הפכה בבחירות האחרונות ללשון המאזניים, ולמובילת הגישה הפרגמטית בפוליטיקה הערבית בישראל: שלום אחר כך, זכויות עכשיו.

אחד המחוללים של הפלונטר הנוכחי הוא בין השחקנים הכי חידתיים ולא צפויים על המגרש הפוליטי – יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. העמדות של המפלגה שהוא מנהיג ייחודיות בנוף הישראלי – ימין מדיני מצד אחד, לצד תמיכה בהפרדת דת ומדינה מצד שני. כיצד השילוב הזה עשוי לשנות את המפה הפוליטית?