"קודם כל יש בזה חוט ארוך, הוא מתחיל בצד אחד ונגמר אחרי כמה מאות מטרים, לפעמים עם שניים או שלושה חיבורים באמצע, ולפעמים יותר, אבל זה חוט.
ותמיד אני אומרת שכמו בקריאה, שיש ספרים ארוכים, אז נגיד לסרוג סוודר זאת התחייבות כמו קריאה של רומן עב כרס, ולסרוג גרביים זה כמו לקרוא נובלה, או ספר שירה.
אז זה לא שסריגה היא איזו מלאכה לנוח איתה. יש בה דברים שקטים, ויש בה סערות, וחישובים, ודרמות. מלא דרמות."
עידית פארן מספרת על האהבה הגדולה של חייה - סריגה