תעצרו רגע ותחשבו, כמה פלסטיק חד־פעמי עובר אצלכם בבית בכל שבוע? עכשיו תדמיינו את אותם מוצרים שאתם כבר משתמשים בהם רק בלי הפלסטיק, בלי בזבוז, ועם הרבה יותר יופי ונוחות. זה בדיוק מה ש־Clean עושה: מותג שנולד מתוך אמונה ששמירה על כדור הארץ לא חייבת להיות מסובכת או יקרה. עם פתרונות חדשניים, עיצוב מוקפד ומחירים נגישים, Clean מצליחה להפוך את ההרגלים היומיומיים שלנו לירוקים יותר, מבלי לוותר על איכות החיים. והיום זכיתי לארח את דנה כידון – מייסדת Clean, שחזרה מניו יורק אחרי עשור של לימודים ועבודה, עם תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה, כדי לשלב בין עולם הביזנס לעולם האקולוגיה    

כשאתם פותחים את הארון אתם אולי חושבים על סגנון, צבעים ומה מתאים למה אבל מה אם כל פעולה פשוטה כמו לסגור כפתור, ללבוש מכנסיים או לבחור חולצה תהפוך לאתגר יומיומי? בפרק הזה אנחנו יוצאים למסע בעולם שלא מדברים עליו מספיק, עולם האופנה לאנשים עם מוגבלויות. זכיתי לדבר עם שי סניור, יזם שהפך חוויה אישית של פציעה למסע לשינוי תעשייתי. הוא הקים את Palta, פלטפורמה חדשנית שנבנתה יחד עם אנשים עם מוגבלויות, כדי להפוך את חוויית הקנייה לנגישה, מותאמת ואישית יותר. דיברנו על שוק של מיליארד צרכנים שלא מקבלים מענה, על ייצוג בקמפיינים מול התאמות אמיתיות, שיתוף הפעולה עם דורין פרנקפורט, המשחקים הפראלימפיים ועל איך אופנה יכולה לשדר לא רק סטייל אלא גם ערך, הכלה ועוצמה? קישור ל- Palta

עצים וצמחים יודעים לקלוט פחמן דו-חמצני, זה טבעי. אבל מה אם היינו יכולים לקחת את התהליך הזה צעד אחד קדימה, ולוודא שהפחמן לא יחזור לאטמוספירה לעולם? זה בדיוק מה ש-Rewind עושה: לוקחת את הביומסה שהטבע יצר, ומשמרת אותה לעד, הרחק מהחמצן, הרחק מהפירוק במעמקי הים השחור או בתוך מכרה תת-קרקעי. היא בעצם לוכדת פחמן בשיטה שמבוססת על הטבע! מאחורי Rewind עומד רם עמר, יזם, בוגר תלפיות, שבנה את Alooma ומכר אותה לגוגל, ואז בחר לעצור ולשאול: מה באמת חשוב עכשיו? בפרק הזה נדבר על הבחירה לעבור מעולם ההייטק לעולם האימפקט (תרתי משמע), על הפתרון יוצא הדופן של Rewind, על הכלכלה החדשה של carbon credits ומה יקרה ב2030?

מה הייתם עושים אם הייתם יכולים לייצר כל סוג של תא או רקמה בגוף האדם? לתקן שריר פגוע, לרפא סוכרת, לבנות מחדש רקמות שנהרסו ולהשתמש בבינה מלאכותית לא רק כדי להבין את הגוף, אלא ממש כדי לשקם אותו. האורח שלנו היום הוא ד”ר מיכה ברקסטון יזם סדרתי, שעשה מחקר ב־MIT במסגרת הדוקטורט שלו במדעי הקוגניציה, ומכר את Chorus.ai בחצי מיליארד דולר. היום הוא מוביל את Somite AI, סטארטאפ שהכריז זה עתה על גיוס של 47 מיליון דולר מ־Khosla Ventures, Chan Zuckerberg Initiative, וקרנות נוספות.

החזון?  Somite AI מפתחת מודלים מבוססי בינה מלאכותית לייצור תאים ורקמות אנושיות, כדי לאפשר רפואה שמבוססת על תיקון, שיקום או החלפה של תאים פגועים במטרה לטפל במחלות כמו ניוון שרירים, סוכרת ומחלות דם.

בפרק הזה נדבר על הדרך שעבר מהכישלון הראשון להובלת אחד המיזמים המדעיים הכי מסקרנים שיש, על איך יוצרים דאטה בקנה מידה של מיליוני תנאים ביולוגיים ועל מה יקרה כשאפשר יהיה להנדס ריפוי במקום להילחם במחלה

היום אנחנו נמצאים בעידן שבו תחום הבריאות והזדקנות בריאה עומד בפני מהפכה טכנולוגית. במשך שנים רבות, הגיל הממוצע של בני אדם היה מציין גבול ברור לתוחלת החיים שלנו. אך מה אם הייתי אומרת לכם שיש סיכוי שנחיה עד גיל 200? תודות למחקרים פורצי דרך בתחום הזדקנות בריאה, תחום זה עשוי לשנות את הדרך בה אנחנו תופסים את הגיל וההזדקנות. היום, אני מארחת את בועז משעולי, מייסד ומנכ”ל חברת Sirtlab. בועז הוא יזם סדרתי, שהיה שותף להקמת חברות הייטק גדולות בישראל כמו Comverse ו- Verint. כיום, הוא מוביל את Sirtlab, חברה שמביאה איתה פריצת דרך בתחום הבריאות, תרופה שמבוססת על חלבון SIRT-6, אשר צפויה להאריך את תוחלת החיים שלנו ולשפר את איכותם. התרופה לא רק תעזור לנו לחיות יותר, אלא גם לחיות טוב יותר, עם שיפור בתפקוד המערכות הגופניות, הזיכרון ועוד  

לפני כמה שנים, איקאה עשתה מהלך לא שגרתי: במקום למכור לנו עוד ועוד רהיטים חדשים, היא פתחה פלטפורמת יד שנייה שנקראת “ Second Life of Furniture” ומאפשרת ללקוחות להחזיר רהיטים ישנים ולקבל עליהם קרדיט לרכישות עתידיות. ככה היא לא רק הפחיתה פסולת ותרמה לסביבה, אלא גם חיזקה את הקשר שלה עם הצרכנים והראתה שאפשר לעשות עסקים אחרת. הסיפור של איקאה הוא דוגמה מצוינת לאיך שיווק ואימפקט יכולים להשתלב, ולהפוך לכלי אמיתי לצמיחה. בפרק הזה שמחתי לארח את שירלי קנטור, מומחית בתחום אחריות תאגידית ושיווק חברתי. מלווה מותגים ותאגידים גדולים בפיתוח והטמעה של אסטרטגיית אחריות תאגידית ושל תכניות אג'נדה/שיווק חברתי. בעלת נסיון בהובלת תהליכים לשינוי חברתי, גם במסגרת ארגונים חברתיים ופוליטיים. בלוגרית ומייסדת "אתי" – קהילת אחריות תאגידית ישראל בפייסבוק. דיברנו על המון קמפיינים, greenwashing , מדדים, איך מותגים יכולים להשפיע על התנהגות צרכנית, להוביל שינויים חברתיים, ולהישאר רלוונטיים בעולם כאוטי והאם בכלל כדאי להם?

משחקי וידאו הם כבר מזמן לא נישה, יותר ויותר אנשים משחקים בהם בין אם זה fortnite, league of legends, Minecraft או GTA אין ספק שמדובר במשחקים מהנים מאוד ובתעשיית בידור ענקית. אבל מה אם הייתי אומרת לכם שמשחקי מחשב יכולים גם לשנות מציאות? לא רק לבדר אלא לחנך, לרפא, ולעורר שינוי חברתי עמוק. בפרק של היום אנחנו מארחים את אסי בורק, אחד מאנשי החזון המובילים בעולם הגיימינג החברתי. הוא מנהל הפיתוח העסקי הראשי של Tilting Point, החברה שמאחוריה כמה ממשחקי המובייל המובילים בעולם, ויו”ר לשעבר של Games for Change, שמארגנת את פסטיבל Games for Change בניו יורק, האירוע החשוב ביותר בתעשיית המשחקים. הוא הפך את הגיימינג לפלטפורמה של השפעה, עם פרוייקטים כמו PeaceMaker, שמדמה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מזווית של מנהיגות, ו-Half the Sky, שמקדם זכויות נשים ברחבי העולם. הוא דיבר בקרן הנשיא קלינטון, נאס”א, סאנדנס ו-TEDx וממשיך להוכיח שמשחקים יכולים לשנות חיים. דיברנו על איך בונים משחק שמשפיע על המציאות? איך מאזנים בין ערכים, אמנות, וטכנולוגיה בעידן של שוק תחרותי שבו צריך גם להרוויח, איך הוא עשה אירוע סולד אאוט במדיסון סקוור גארדן, בצלאל, קרנגי מלון ואיך כבר בשנת 98 הוא ניבא את העתיד של שנת 2023

היום אנחנו צוללים עמוק (תרתי משמע) אל תחום התחבורה הימית, עם יזם שהוא גם מהנדס אווירונאוטיקה, גם בוגר יחידת מודיעין בחיל האוויר, וגם אדם שחושב על עתיד כדור הארץ זכיתי לארח את עמיחי גרוס, executive chairman ומייסד שותף של Marine Edge, שמתמקדת באחת התעשיות הכי מזהמות בעולם: הספנות. רק כדי להבין עד כמה מזהמות, אוניות מכולות מודרניות צורכות 40־200 טונות של דלק ביום, צריכה השקולה לזו של עשרות אלפי מכוניות. אבל בניגוד למכוניות, אוניות לא צורכות בנזין אלא דלקים כבדים יותר שמכילים גופרית למשל. ביחד עם שותפיו, עמיחי פיתח טכנולוגיה חדשנית במטרה להפחית את צריכת הדלק של אוניות משא בעד 15%, ולקרב את התחום לשימוש בדלקים נקיים יותר. נדבר על הדרך שעשה, על הבחירה לעזוב תעשיות בטוחות לטובת מסע יזמי מורכב ומאתגר, על האיזון שהוא מחפש בין שלושת ‫ה-Pים‬ – People, Planet and Profit, למה זה תחום שהוא Blue Ocean, וגם על משחקי מילים!

עולם הפיננסים, שהיה מזוהה במשך עשורים עם מספרים, רווחים וצמיחה, מתמודד היום עם שאלות נוספות: איך ממשיכים להרוויח מבלי להרוס? איך שומרים על שוק תחרותי מבלי לפגוע בשוויון? והאם ייתכן שכלכלה, חברה וסביבה לא עומדות בסתירה אלא דווקא תלויות זו בזו? במקביל, הבינה המלאכותית היוצרת נכנסת לעולמנו בקצב מסחרר, ומציעה פתרונות טכנולוגיים פורצי דרך לאתגרים סביבתיים וחברתיים. אבל גם כאן ההתלהבות מלווה בחשש: מה ההשפעה של האלגוריתמים על פרטיות, תעסוקה וצריכת אנרגיה? האם מדובר במהפכה ירוקה או באשליה מסוכנת? כדי לדבר על כל השאלות האלו, נמצא איתנו היום אחד הקולות המובילים בישראל בכל מה שקשור ל-ESG, פיננסים ומנהיגות ערכית: יאיר אבידן, יו״ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר המפקח על הבנקים שמאחוריו תפקידים מרכזיים בכלכלה הישראלית.

אם בעבר אחריות חברתית הייתה נתפסת כנדבך שולי או כהצהרה תדמיתית, היום היא חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה של החברות המובילות בעולם. תאגידים מבינים ש-ESG הוא לא רק עניין של לעשות את הדבר הנכון אלא דרך לבנות עסקים מצליחים וברי-קיימא. אז איך חברות משלבות אימפקט עם צמיחה כלכלית? איך הן ממנפות את האחריות החברתית שלהן לגיוס עובדים, חדשנות והשקעות? ואיך כל זה נראה בשטח? היום אנחנו צוללים לעומק השאלות האלה עם שי גולדנברג, מנהל האחריות החברתית של Fiverr וקרן Colors, שמוביל יוזמות שמשלבות תרומה לקהילה, התנדבות עובדים ויצירת שוויון הזדמנויות. בין היתר, נדבר על ההשפעה של אחריות חברתית, איך מודדים אותה, איך מחליטים לאילו עמותות לתרום,מהם האתגרים שמעסיקים את התחום ואיך הוא הצליח לנצח את הצ׳ייסר בשעשועון הטריוויה של כאן?

לכולנו יצא לקנות מתנה לחבר, בן משפחה או קולגה – בין אם ליום הולדת, חתונה או פשוט כדי לשמח. אבל כמה פעמים מצאנו את עצמנו מתלבטים איזו מתנה תהיה הכי משמעותית? במציאות של היום, שבה רבים מחפשים דרכים לתרום, לעזור ולתת מעצמם, למה לא לשלב בין הענקת מתנה לבין עשיית טוב? יעל הולנדר דניאלה סרוסי ויעל ואנונו, יזמיות בעלות רקע בעשייה ציבורית, הקימו את “ Smile” – פלטפורמה חברתית שמציעה אלטרנטיבה ל-BuyMe ״המסורתי״: במקום שוברים לחנויות ומסעדות, מקבלי המתנה יכולים להמיר אותה לתרומה לעמותות שונות. אחרי אירועי 7 באוקטובר, חלק ניכר מהתרומות הועברו למפונים, למשפחות פצועים ולפרויקטים להנצחת הנופלים. היום זכיתי לשוחח עם יעל על Smile, ההשפעה החברתית, איך עושים בדיקת נאותות לעמותה, פרוייקטי הנצחה, והדרך שבה סמייל משנה את תרבות הנתינה בישראל.

מתחילת המלחמה מספר הכלבים והחתולים לאימוץ בישראל הרקיע שחקים, כלביות מלאות עד אפס מקום וכלבים וחתולים משוטטים זקוקים לבית חם. כדי לשנות את התמונה הזו הגיעה אלה סייג ליפמן לתשובה שחייבים לעשות משהו אחרת ולהכניס טכנולוגיה לתחום. בעזרת מתנדבים מסורים הוקמה הפלטפורמה Adopt me Il שאוספת דאטה מכלל העמותות וההסגרים בישראל ובעזרת אלגוריתם חכם מתאימה את בעל החיים לבית המתאים לו ביותר🐶 בפרק של היום דיברנו עם אלה על אימוץ כלבים וחתולים, הרעיון מאחורי המיזם, כלבים גזעיים, נטישת כלבים, העברת בעלות של כלבים עם צ׳יפ, עיקור חתולים ועוד ועוד

מתחילת המלחמה הרשת מוצפת בהמון פייק ניוז ודיסאינפורמציה גם נגד ישראל בכלל וגם כזו שגורמת לקיטוב החברה הישראלית. יחד עם עלייה ניכרת בתכנים זדוניים. אז כדי להפוך את האינטרנט למקום בטוח יותר ,חברת ActiveFence שמה לעצמה למטרה לטפל בכל התכנים המסוכנים והפוגעים באינטרנט מטרור, נאציזם, פדופיליה ועד דיסאינפורמציה ועוד. אז איתנו היום נועם שוורץ, מייסד ActiveFence, נועם תמיד היה טכנולוג והתעסק בתוכן ותוכנה. כשהיה צעיר הוא לימד את עצמו תוכנה, שירת בחטיבת המחקר של אמ״ן, ייסד שני סטרטאפים, אחד כושל בתחום התוכן וטאפדוג שנמכר לסימיליארווב, ולאחר שנחשף לתוכן בעייתי ברשת הקים את ActiveFence

אתם אוהבים שוקולד? כנראה שרובנו כן, אז אולי כדאי שתתחילו להתרגל לעולם בלעדיו. מומחים מזהירים כי הקקאו האהוב עומד להיות במחסור אדיר לקראת העשורים הקרובים – ואפילו להצטמצם משמעותית עד שנת 2050. כשני שליש מפולי הקקאו גדלים במערב אפריקה, בעיקר במדינות חוף השנהב וגאנה, אבל תנאי מזג אוויר קשים והתחממות גלובלית גרמו לירידה משמעותית בהיצע הקקאו, מה שגורם לעליית מחירי השוקולד אז מה אפשר לעשות? הסטארט־אפ קוקומודו רוצה לסייע בפתרון המחסור באמצעות ייצור אבקת קקאו במעבדה אז איתנו כאן טל גוברין מנכ"לית ויזמת של חברת Kokomodo, סטארטאפ בתחום ה- agfood המפתח קקאו מתורבת. היא גם יו"ר וועדת הפודטק וחברת הנהלה בלשכת המסחר ישראל-אסיה. בעבר הייתה חברת הנהלה גלובלית בחברת אבן קיסר (הנסחרת בנסדא"ק), יועצת כלכלית של שר הכלכלה והתעשייה, מנהלת בכירה במחלקת מיזוגים ורכישות ב- KPMG, חברת הנהלה בתחומי אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברות תעשייה ומוצרי צריכה. https://www.linkedin.com/company/kokomodo/

שוק הרכבים החשמליים בישראל הולך וגדל. בשנת 2023 נסגר עם נתח שוק של כמעט 20% רכבים חשמליים מכלל הרכבים שעלו על הכביש, לעומת 10% בשנת 2022. עליית המס על רכבים חשמליים שהתרחשה בתחילת 2023 יחד עם ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל האטו את קצב כניסת החשמליות, שככל הנראה היה גדל אפילו יותר השנה הסוללות הן הרכיב היקר ביותר ברכבים חשמליים. וכולם מנסים לייצר סוללות מהירות בעלות נמוכה יותר שיוכלו להוריד את מחיר המכוניות. אז כדי להבין מה קורה בשוק הזה, אילו חידושים יש ומה האתגרים הצטרפה אלינו היום ד"ר מיכל וקרט וולקין, משקיעה, ד״ר בפיזיקה וחומרים, חברת דירקטוריון בחברות ציבוריות וסטרטאפים ומרצה בתוכנית המצטיינים של בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן.

בפרק זה נארח את ליאור שליו, מנכ״ל Simpliigood, ליאור, משקיע אימפקט, נכדו של מנכ״ל טבע האגדי אלי הורוביץ ז״ל, הקים בעברו את אינפוגן- פלטפורמה טכנולוגית, שמהווה גשר בתחום הגיל הרך בין המחנכים, ההורים והממסד ובימים אלו ממנכל את Simpliigood חברה שייסד ב2015 יחד עם ברוך דאך ומייצר אצות ספירולינה טריות המהוות תחליף חלבון ומוצרים על בסיס ספירולינה כמו למשל תחליפי דגים לליאור תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק ובפרסום. ליאור נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס לשנת 2018 נדבר על ספירולינה, פודטק, קליימטק, עתיד המזון שלנו, פחמן, היחס של הקהילה הבינלאומית לישראל בעת הזו, למה ספירולינה זה לא טרנד, אימפקט ולמה חשוב לו שהייצור יהיה דווקא בישראל?

בפרק זה נארח את זיו אלול, מנכ״ל ומייסד Pery. זיו היה המנכ"ל ומייסד של חברת הפרסום הדיגיטלי 'אינראקטיב' שנמכרה בסיבוב הראשון ב-86 מיליון דולר לחברה גרמנית. לאחר מכן שימש כמנכ"ל החברה במשך 12 שנה עד שב-2021 נמכרה היא בעצמה בעסקה ששוויה 650 מיליון דולר ובאותה שנה עזב את החברה והעולם הדיגיטלי ועבר לעולם שכולו אימפקט כשהקים סטארט-אפ בשם Pery, שנועד לסייע להורים לילדים שאובחנו עם ADHD להתמודד עם התופעה הזו שהולכת וגוברת עם 10% מאוכלוסיית העולם שמאובחנים בה. נדבר על סבב ב׳ ביזמות, המעבר מאד טק לאימפקט, למה דווקא ADHD, איך החליט להקים את אינארקטיב עם כספי הפיצויים מהצבא ולהאיץ את הרעיון בלי נסיון מוקדם בתחום, איך זה למנכל חברה גרמנית, מהן הבעיות המרכזיות של הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ואיך הוא רואה את עתיד התחום. קישור להורדת האפליקציה: https://apps.apple.com/il/app/pery-adhd-family-support/id6453704388  

בפרק זה נארח את נועם באומץ, מנכ״ל ומייסד Noga Therapeutics , חברה ישראלית ששואפת להפוך את השימוש בריפוי גנטי לכלי לשיפור חייהם של מיליונים הסובלים ממחלות כרוניות נפוצות, כשהיעד הראשון הוא טיפול חדשני לפרקינסון. החברה צמחה מתוך המאבק לפתח תרופה למחלה תורשתית נדירה ממנה סבלה בתו, נגה ז"ל. נדבר על טכנולוגיית הריפוי הגנטי, ילדי בועה, ההתמודדות האישית שהובילה לייסוד החברה, איך הם מטפלים בפרקינסון, איך הם מתגברים על האתגרים, נדבר על השיטות השונות (החלפת מקטעי די אן איי, החדרת וירוסים), גיוס המונים, כמה אנשים סובלים ממחלות נדירות ואם הגנום האנושי פותח כבר לפני שנים למה לקח כל כך הרבה זמן להתעסק בזה?

בפרק זה נארח את איתן סטיבה, האסטרונאוט הישראל השני ששהה בחלל, איתן הוא טייס קרב ואלוף הפלות כשהפיל 4 מטוסי אויב בגיחה אחת, פילנתרופ , איש עסקים ומשקיע אימפקט נדבר על השקעה במדינות מתפתחות, איך הגיע לנסוע לחלל, אטמוספירה, איך ישנים באפס כוח כבידה,מה אוכלים ואיך מתכוננים לכזה מסע, נדבר על רקיע ושאיפות לעתיד הקרוב  

בפרק זה נארח את אלה קינן, שמוכרת לרוב האנשים מכינויה בטוויטר ובבלוג רווי העוקבים שלה כ-Ella Travels היא אחת הנשים המשפיעות ביותר של 2023, ואף נבחרה לצד נועה תשבי, כאשת השיווק המובילה של חודש נובמבר האחרון באתר ice. לאלה חברה לשיווק דיגיטלי, ובימים רגילים לפני המלחמה, היא הייתה מפרסמת סרטונים ותמונות, מחוויותיה מסביב לעולם. אך מה7.10, אלה הפכה למוקד הסברה, שקיבע את הנרטיב ההסברתי בעולם, הביא את ההאשטאג HamasisISIS שיזמה לעשרות אלפי ציטוטים, המסרים שלה הגיעו לנאום של נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן, היא מגייסת כסף ואפילו פגשה את אילון מאסק. נדבר על הסברה לעומת השפעה, למה ישראל לא מצליחה לקבוע את הנרטיב בעולם, גרטה טונברג, ההאשטאג HamasisISIS, איך קמפיין שלה בטוויטר גרם לאילון מאסק לפתוח לנו פיצ׳ר בטוויטר (X) ישראל, איך הייתה הפגישה איתו, גיוס כספים ואיך עושים גם אימפקט אישי?