מהו סטרס? ומה הם הגורמים המרכזיים לסטרס? איך אפשר לחזק את החוסן האישי והמשפחתי כבר היום? ואיך ניתן להתמודד עם מצבי משבר, חירום ומצוקה כפרטים וכקהילה?
דר' ליאת יקיר, ביולוגית, חוקרת ומרצה על הביולוגיה של הרגשות. בוגרת המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן, תסביר לנו ותיתן כלים כאן בפרק.
הפרק בהפקה, עריכה והגשה של שרון ג'ורג'י- מנהלת המחלקה לקידום הבריאות ולחוסן עירוני , עיריית כפר-סבא
האזנה נעימה
עיריית כפר-סבא
פרטים על ליאת יקיר:
facebook:
https://www.facebook.com/liatyakir1
mail:
--
Liat Yakir, Ph.D,
Science Communication,
Biology of Human Emotions & Behaviour
Mobile: +972-509109682
תמלול הפודקאסט
חיים בריא בעיר – הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני בהגשת שרון ג'ורג'י.
שרון: אני שמחה שהצטרפתם אלינו ל"חיים בריא בעיר", הפודקאסט של עיריית כפר סבא לקידום בריאות ולחוסן עירוני. היום איתנו ד"ר ליאת יקיר, ביולוגית, חוקרת ומרצה על ביולוגיה של הרגשות, בוגרת המחלקה לגנטיקה במכון ויצמן. היום נדבר יחד על סטרס ואושר ובעיקר איך אפשר להתמודד עם התקופה הלא פשוטה הזאת.
היי ליאת!
ליאת: היי שרון, מה שלומך?
שרון: מעולה. ואני ממש שמחה שאת איתנו כאן היום כי עוברת על כולנו תקופה ארוכה, לא פשוטה עם סטרס מתמשך וחשוב רגע שנעצור ונבין איך אנחנו, בכלל איך הגוף שלנו עובד, איך המח שלנו פועל ומה ניתן לעשות כדי להתנהל טוב יותר במצבי לחץ ומתח ובעיקר במצבים כאלה שהם מתמשכים. אז בואי נתחיל מלהגדיר. מה זה סטרס בעצם?
ליאת: סטרס היא תגובה, זו תגובה ביולוגית, אבולוציונית מאוד שמורה באבולוציה בעצם שפועלת, שקורית בגוף שלנו ברגע שהמח שלנו נמצא תחת איום. ברגע שאנחנו חווים איזשהו איום או אנשים סביבנו, שנמצאים סביבנו חווים איום, זה משפיע עלינו. ובעצם מופעלת אותה תגובה מאוד, מאוד עתיקה. התגובה הזאת מתרחשת באזורים הקדומים של המח. במה שנקרא "מח הלטאה". השכבות הישנות מאחורי העיניים שלנו, יש מערכת שמנהלת את העולם הרגשי שלנו, את הרגשות ובעצם היא מפעילה את התגובה, מה שנקרא תגובת הסטרס. שבעצם בעיקרון זו תגובה שהמח מפעיל כדי להגיד ליותרת הכליה להפריש את הורמוני הסטרס. קורטיזול ואדרנלין אלה הורמונים שמשתחררים במילישניות לדם בזמן שאנחנו חושבים על משהו, רואים משהו, שומעים משהו. הרבה מאוד גירויים שמגיעים מבחוץ מפעילים את תגובת הסטרס. כל אחד זה עובד אחרת, טריגרים יכולים להיות שונים. אבל בסוף התגובה היא שיותרת הכליה תפריש קורטיזול ואדרנלין שבעצם מנהלים את כל מערכות הגוף כדי להתמודד עם הלחץ. זה אומר מערכת העיכול ומערכת החיסון ומערכת השרירים והלב וכלי הדם. הכל, הכל, הכל לטובת FIGHT OR FLIGHTלטובת התמודדות עם המצב דרך לברוח או להילחם, זה המקור. היום אנחנו יודעים שבאמת יש עוד אסטרטגיות, עוד Fים שבהם אנחנו מתמודדים. אנשים שונים בעצם מפעילים, מופעלת התגובה הזאת בצורה קצת אחרת, תלוי בסביבה שגדלנו בה, בגנים שלנו קצת, במגדר שלנו. אבל זוהי בעצם תגובת הסטרס.
שרון: כן, הבנתי. אז בעצם המח שלנו מבין שאנחנו תחת איום מסוים שזה המח הקדום שלנו ומתחיל להיות מופרשים ההורמונים ולהשפיע לנו על הגוף. אז המח מזהה איום ומה קורה לנו בעצם מרגע שאנחנו זיהינו איום?
ליאת: אוקיי. מרגע שהטריגר מופעל, שהטריגרים מופעלים, בין אם זה שוב, ראינו משהו שמאוד מפעיל את המערכת, שמענו דברים, אזעקה כמובן או מישהו בוכה או מישהו במצוקה, המערכת שנקראת נוירוני מראה במח שלנו גם מהדהדת סטרס של אחרים. זה נקרא Stress crossover. זאת אומרת, אנחנו לא רק מופעלים מהפחדים של עצמנו, אלא גם מהסובבים אותנו.
המשך קריאה בקובץ המצורף
https://view.genial.ly/61c0715ef311a40d9b72a315/