בפרק הראשון לעונה החדשה, אנחנו עוברות לדבר על תופעה מרכזית בתרבות שלנו- צורת מחשבה של ציפיה לגאולה. את המחשבה על גאולה עתידית שתשנה את הכל אפשר למצוא בדת, בקומדיות רומנטיות, וגם בטיפול פסיכולוגי. אז למה היא כל כך בעייתית? איך זה קשור לקולוניאליזם, לאוגניקה, הגל, ולקמרון דיאז (להבדיל, כפרה על קמרון)? הצטרפו אלינו למסע בעקבות העתיד האוטופי שלא מגיע אף פעם.
שימו לב - ההוגה שאמתי מזכיר בפרק אינו סקוט וויליאם, אלא ג'יימס סקוט