
הפרק אירחתי את יסמין בר שלום אגמון, שחקנית ויוצרת שהפכה את סיפור חייה ליצירה סוחפת ומרגשת.
מעבר לאובדן המטלטל שיסמין חוותה, היא משתפת ברגישות על התחושות הקשות שמציפות אותה עד היום, על השאלות המהותיות של החיים וסוחפת אותי ביחד איתה לשיח עמוק שגורם לתהיות גדולות.
איך אנחנו מתמודדים עם אדם שיש לו הפרעות נפשיות והאם זה בכלל מתפקידנו "להציל אותו?"
למה יש כל כך הרבה בושה מסביב לנושא הזה?
איך אנחנו יכולים לוותר על תחושת האחריות והאשמה שמלווה אותנו לאחר אובדן מסוג כזה?
שתהיה האזנה מעשירה :)