בעולם שבו תפיסת העבודה עוברת שינויים קיצוניים, לא פלא שגם חלקו השני של הזמן, זה שאנחנו מכנים "פנאי", הולך ומוגדר מחדש. הסוציולוגית טלי היוש, שעשתה את הדוקטורט שלה בתחום הפנאי, מרצה וחוקרת בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל וגם מחברת הספרים "פנאי רציני" ו"אחרי הצלצול", מציגה את הקונספט של פנאי רציני — עיסוקים ארוכי טווח שמקנים משמעות עמוקה לחיים, מעצימים אותנו, מעשירים אותנו ומקנים לנו תחושת שייכות

במהפכה הראשונה של האוכל המטרה היתה לייצר הרבה אוכל, עמיד ובטוח. במהפכה השנייה - להתאים את המוצרים של הענקיות הגלובליות לטעמים מקומיים. היום, המהפכה השלישית נשענת על השילוב בין טכנולוגיות חדשות, תרבות אוכל, ודאגה לבריאות שלנו ולסביבה. המגמה הזו כוללת ייצור פלסטיק משאריות אוכל ומיץ של זבל כדי לארוז אוכל, הדפסה תלת ממדית של בשר מרכיבים צמחיים, ותוכנה מבוססת בינה מלאכותית שממליצה על הרכיבים הטבעיים שמהם אפשר להמציא מחדש מוצר תעשייתי, כמו מיונז - הפעם בגרסה בריאה. בדרך, אומרת אילנית קבסה־כהן, נוצרות המון הזדמנויות השקעה עם פוטנציאל לרווח עסקי, סביבתי, חברתי ותזונתי.

ב-11 השנים האחרונות ארגון "צופן", שסמי סעדי הוא אחד ממייסדיו, מעודד תיכוניסטים ערבים לחלום על משרה בפייסבוק וגוגל, להצטיין בלימודים כדי להשתלב בהייטק, ומושך חברות כמו מיקרוסופט ואמדוקס לערים הערביות - ובהצלחה רבה. בראיון מרתק ומלא חזון הוא אומר, "אנחנו לא המקום שיספק חומוס לחברה היהודית. אנחנו צריכים להיות חברה משותפת של אנשים שיוצרים יחד לא רק הייטק, אלא גם עתיד משותף".

לפני תשע שנים מיכל קולט ארבל חלתה בסרטן שד, שהותיר אותה עם שני שדיים "חצופים וגאים", אבל אחד בלי פיטמה. לרפואה לא היה מה להציע לה, אז היא החלה לייצר פטמות סיליקון, לנשים כמוה: פיטמה אחת שזהה לחלוטין לאחותה הביולוגית או זוג פטמות שמגשימות לכל אחת את הפנטזיות. וכך, פיטמה אחר פיטמה היא מחזירה לנשים את הביטחון העצמי, השמחה והגוף השלם, ומעניקה לעצמה תזכורת להעריך את החיים מחדש.

ליברמן מנע מנתניהו להקים ממשלה בטענה שהוא משתף פעולה עם "החרדים" - קבוצה אחידה שרוצה לכפות על החילונים את אורח חייה. אבל המחקרים של ד"ר לי כהנר מראים שכ-40% מהחרדים מנהלים אורח חיים דומה מאוד לזה של מעמד הביניים הישראלי - עם משרות בהייטק, הישגיות מקצועית, חופשות מפנקות ורצון בריא להיות חלק מהציבור הכללי. בפרק מסקרן ואופטימי כהנר חושפת את אחת הקבוצות התוססות, המעניינות והצומחות בישראל

יש הבטחה מרגשת בטכנולוגיות חדשות, שבהן הכול קל, דמוקרטי ונגיש. אבל כשד"ר אוהד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב התעמק בפלטפורמות כמו קיקסטארטר, הוא גילה שאין חדש תחת השמש: גם בדיגיטל החזקים מתחזקים והחלשים נשארים חלשים. שיחה מרתקת על ההשפעה המפתיעה של תשומת לב תקשורתית על מוכרים וקונים, תחושות אושר וגלישה במדיה החברתית, ועל ההצלחה יוצאת הדופן של סלט תפוחי אדמה אחד

האבטלה משתוללת, שוטרים על סוסים מרביצים למפגינים ברחובות, אנשים מספרים בדיחות דיכאון על סוף המדינה - כל זה קרה באמצע שנות השישים, כשישראל נקלעה למיתון עמוק. ומי שיזם את המיתון הזה היתה הממשלה, והיא עשתה את זה בכוונה. רגע לפני יום השנה למלחמת ששת הימים, ד"ר גיא לרון, מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, מגיע לאולפן "הכמוסה" כדי לדבר על פרק נשכח בהיסטוריה של המדינה, שמעצב את הפוליטיקה הישראלית עד ימינו. קחו נשימה עמוקה ותצללו פנימה: אלה 40 דקות גדושות בניפוץ מיתוסים

מאוליגרכים רוסיים ועד נסיכויות נפט, כולם רוצים קבוצת כדורגל, והכסף מדבר גם על המגרש. אוריאל דסקל, עורך מדור עסקי ספורט ב"כלכליסט", מגיע לאולפן ה"כמוסה" כדי להסביר מה עשה שיטפון הכסף לעולם הכדורגל, מה מחפשות נסיכויות הנפט במועדוני היוקרה של אירופה, איך המונופולים השתלטו על הליגות ואיזה לקחים אפשר ללמוד מהמשחק היפה על הקפיטליזם של המאה ה-21. דיברנו גם על הכדורגל הישראלי שתקוע בשנת 1995, למה מועדוני כדורגל דומים למקקים שישרדו מלחמה גרעינית, ולמה מסי ורונדלו צריכים להרוויח אפילו יותר

איציק מנטין, מדען מוביל בחברת אימפרבה, חוקר סייבר ובינה מלאכותית, מגיע לאולפן "הכמוסה" לחשוף את אחד הצדדים האפלים של הבינה המלאכותית: התוקפים שרוצים לנצל אותה. מהתקפות על-קוליות שיכולות להשתלט על העוזר האישי בבית החכם שלכם, דרך הקנגורו באוסטרליה שחשף את נקודת התורפה של המכוניות האוטונומיות, ועד לשוק השחור שדרכו מתארגנות מתקפות סייבר. אחרי ההאזנה כדאי להוציא את הבטריה מהטלפון

גם אחרי עוד סבב אלימות, פרופ' עירן הלפרין שומר על אופטימיות. בפרק מלא השראה של "הכמוסה", הלפרין מספר על הדרך שלו מפציעה אנושה בלבנון להחלטה להתמקד בשבירת מעגל האיבה, באמצעות חקר הפסיכולוגיה של הסכסוכים, באזורנו ובעולם. איך מתגברים על מכשולי השנאה, הייאוש והפחד? בניסויים במעבדה שלו, הלפרין מוצא ניצני תקווה

אחרי אקזיט מוצלח ליאהו, ערן שיר מוביל היום את נקסאר, סטארט-אפ עם יעד שאפתני: ליצור רשת מבוססת מצלמות ובינה מלאכותית של כל הרכבים ו"אזרחי הכביש" כדי למנוע תאונות ולאפשר נהיגה חלקה. הדרך לשם עוברת בליקוט נהגים - גם מחניונים של שדות תעופה - שיתקינו את המצלמות של נקסאר, בהרהורים על תשלום עבור השימוש בכביש עם רכב פרטי, על הדמיון בין פייסבוק לוול סטריט, ועל החזון היומרני של הרכב האוטונומי

פרופ' ניר אביאלי, אנתרופולוג שמתמקד באוכל, מחטט לנו בצלחת ומצטרף אלינו למנגל, כדי להבין עוד משהו על הישראליות. למשל, כיצד טרנד הטבעונות יצר מתח בין האופי המיליטריסטי של ישראל לבין החמלה שטבעונים מפגינים כלפי חיות, איזו קבוצה ישראלית הפכה את המנגל לסמל של יום העצמאות, ולמה בימינו פחות אנשים עושים על האש במקומות ציבוריים עמוסים

מייקל אייזנברג, אחד ממשקיעי ההון סיכון המובילים בישראל, מגיע לאולפן הכמוסה כדי לספר על עולם ההשקעות ועל החזון החברתי-כלכלי שלו. בראיון מרתק הוא מספר אילו טכנולוגיות מעניינות אותו, מה מלהיב אותו ביזמים, למה ישראל חייבת להתקדם מעבר לחזון ה"סטארט-אפ ניישן", ולמה הוא חושב שהוועדים תוקעים את העובדים שלהם בעבר

יש כזה דבר מעמד ביניים סעודי, והוא לא מרוצה. ד"ר מיכל יערי בשיחה מרתקת על על ממלכה שממציאה את עצמה מחדש - וזה לא קל

אחרי 12 שנים כפרלמנטר, ח"כ דב חנין עומד לפשוט את החליפה ולעסוק בפוליטיקה של השטח. רגע לפני שהוא נפרד מהמשכן, חנין מגיע לאולפן הכמוסה לחלוק את התובנות שלו כמחוקק: למי יש יותר כוח, לממשלה או לכנסת, והאם באמת יש בעיה עם המשילות; מה הפספוס במערכת הבחירות הנוכחית; למה השמאל לא מצליח לסחוף את הבוחרים בעולם; ומה כדאי ולא כדאי לאמץ מהסוציאליזם של צ'אבס

יוחאי בנקלר, "האינטלקטואל המוביל של עידן המידע", מגיע מהרווארד אל אולפן הכמוסה כדי לספר על המחקר פורץ הדרך שלו על התעמולה ברשת. דיברנו על קווי הדמיון בין פרשת האימיילים של קלינטון והטלפון של גנץ, על התפקיד המרכזי והמפתיע שפוקס ניוז משחקת בהפצת תעמולה ימנית, וגם על המודל העסקי ההרסני של הרשתות החברתיות. ויש לו גם אזהרה: "כלי התקשורת צריכים להבין שהם נמצאים תחת מתקפת תעמולה כל הזמן"

מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול, משתדלת לא לדבר במושגים של אסון ודרמה, אבל מזכירה שלפי דו"חות של האו"ם עומד בפנינו חלון הזדמנויות של 10-12 שנים לעצור את השינוי האקלימי והפגיעה בסביבה - והפוליטיקאים הישראלים כמעט ולא מתעניינים בנושא הסביבתי. התוצאה היא חוקי תכנון בעייתיים שכבר בקנה, הזנחת האנרגיה המתחדשת, ומדינה שטובעת בפלסטיק. אבל יש מה לעשות

קרינה אודינייב, ממייסדי חברת קורטיקה, מספרת בראיון מרתק על הדרך מפרויקט גמר בתואר הראשון לחברת בינה מלאכותית שגייסה עשרות מיליוני דולרים, על האתגר לסגור את הפער בין יכולות המחשב למוח האנושי, על המכונית האוטונומית ומתי היא כבר תגיע, ועל כל הדברים שטכנולוגיות זיהוי הפנים מסוגלות לעשות כבר היום, ואתם כנראה לא דמיינתם

הדתה בצה"ל? תגובה של הצבא לירידה במוכנות להקרבה. פטפוט בתקשורת על מבצעים? דרך להצדיק את התקציבים. ליסינג לרכב של אנשי קבע? כדי להיות יעיל. משלמי המסים? בעלי מניות שיש לדווח להם על ההוצאות. פרופ' יגיל לוי, שחוקר את יחסי הצבא, החברה והפוליטיקה, ממפה את האופן שבו הקפיטליזם וחברת השוק שינו את צה"ל - ואת מה שמקבלי ההחלטות לא מוכנים להגיד לנו

המחקרים של פרופ' מומי דהן על אי שוויון בישראל מגלים סגירת פערים מפתיעה ומשמחת, אבל גם תעלומה כלכלית שלא מחמיאה לנו במיוחד. דהן הגיע לאולפן הכמוסה כדי להסביר למה לכולנו צריך להיות אכפת מאי שוויון, אפילו משיקולים כלכליים נטו; למה השכלה היא המנוע החשוב ביותר לצמצום פערי ההכנסות; וגם למה כדאי להיות אופטימי - זה פשוט עניין של חישוב עלות תועלת. ואת מי שמחפש עדות לכך שהפער העדתי בישראל הולך ומצטמצם הוא שולח לאמפי קיסריה הגדוש, בהופעות של זמרים מזרחיים.