יש סוגי אומנות שכדי ליצור אותם- חייב להיות קהל בצד השני.

כתבנות זה סוג אומנות כזה.

פגשתי את יהודית כשהקימה דוכן במסיבת טבע שהייתי בה,

והיא מגנטה אותי למרות כל ההסחות דעת שהיו מסביב.

ראיתי בחורה יושבת עם מכונת כתיבה,

מגניבה כזו שראיתי אולי רק בסרטים, ומזמינה אנשים לספר לה סיפור.

זה יכול להיות סיפור מומצא לחלוטין, וזה יכול להיות משהו כואב או עמוק שיוצא להם ממעמקי הלב.

יהודית הקשיבה, כתבה, ואז ניגשה למכונת הכתיבה והפכה את הסיפור לשיר.

ואני ידעתי שאני חייבת ליצור איתה קשר ולשמוע את הסיפור שמאחורי הדבר הזה.

דיברנו על איך הגיעה לכתבנות וללכתוב שירים מסיפורים של אנשים זרים על מכונת כתיבה,

ועל המרחב העדין שהיא מחזיקה כשסשן כזה קורה-

לפעמים אפילו ממש לעוברי אורח ברחוב.

פרק שונה ומיוחד על אומנות שבאה מפלואו וממפגש בין אנשים שלפני רגע היו זרים לחלוטין.

האינסטגרם של יהודית כאן וכאן, הפייסבוק של יהודית כאן

*⁠כנסו ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לכאן⁠ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠לעוד דרכים להתחבר להתחבר לעשייה של רחל. *אם אהבתם את הפרק ומצאתם בו ערך, שתפו אותו עם אחרים, דרגו אותו בספוטיפיי ובאפל פודקאסט- וכך תעזרו לאלגוריתם לעזור לאנשים נוספים לגלות את הפודקאסט :) *טופס קצר שיעזור לי לדייק את הפודקאסט ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠כאן⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ *קהילת הווצאפ נועדו לגדולות ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠כאן