רחלי אומרת על עצמה שהיא עשויה משירים. ממילים.
וזה מתבטא אצלה בכל מיני דרכים.
מילים מקבלות מקום יפהפה על כלי הקרמיקה שהיא יוצרת, וכך נוצרת חוויה מיוחדת לשתות ולאכול מכלים שיש בהם כוונה מהלב באסתטיקה נוגעת.
מילים מקבלות גם מקום בחייה כשהיא עולה על הבמה ומבצעת שירים שכתבה.
המהות של רחלי היא כנות, חיבור ללב, לדבר את הרגש, ואני מצטטת משפט נעים שהיא אמרה- האנושות באופן כללי מוצאת חן בעיניי.
היא מקדמת בעולם לאו דווקא מקצוע או מוצר. זו לא הקרמיקה, או הסדנאות, או השירים. הם כולם רק אמצעי. כמו שבגלגול הקודם שלה גם הטיפול היה אמצעי.
רחלי מקדמת נוכחות ונראות בעולם - גם שלה, גם של אחרים,
והתנהלות שהיא הקשבה לאמת הפנימית של הלב והליכה בדרכה. גם כשזה לא נעים או אפילו מכאיב. היא בוחרת לחיות באומץ ובאותנטיות לעצמה, וזה מורגש.
דיברנו על המעבר שלה מפסיכולוגית קלינית לקרמיקאית, בדרך שהייתה כואבת ומפותלת פיזית ורגשית.
וביציאה שלה לאור בצורה הכי חשופה, בסדרת פוסטים בפייסבוק תחת ההאשטג #יוצרת_את_עצמי.
היא כתבה על עצמה בכנות, עם כל הכאבים, ההגשמות, הכשלונות וההצלחות.
פשוט החיים עצמם, ואנשים התחברו וחיכו לפוסטים שלה.
דיברנו על איך כל אחת ואחד יכולים לצאת לאור בדרך שלהם.
מקווה שתהיה האזנה מעשירה ומעניינת,
ומזמינה אתכם לשתף אותי במחשבות ותובנות ולהפיץ את הפרק הלאה למי שזה יוכל להועיל ולתת השראה.
*כנסו לכאן לעוד דרכים להתחבר להתחבר לעשייה של רחל. *אם אהבתם את הפרק ומצאתם בו ערך, שתפו אותו עם אחרים, דרגו אותו בספוטיפיי ובאפל פודקאסט- וכך תעזרו לאלגוריתם לעזור לאנשים נוספים לגלות את הפודקאסט :) *טופס קצר שיעזור לי לדייק את הפודקאסט כאן *קהילת הווצאפ נועדו לגדולות כאן