אלפרד כהן משוחח עם המשורר, העורך, הסופר והמבקר יהודה ויזן על מצב השירה העברית, אתיקה ספרותית, תרגום, ואיך הפכה הספרות הישראלית למסלול רכבת של לייקים, תעשיית סדנאות והוצאות בתשלום. ויזן מדבר בכנות יוצאת דופן על אובדן הסקרנות, חולשת הרצון, ותחושת היאוש שאופפת את השדה, אבל גם על האהבה הגדולה שלו לשפה, לעבודה המדויקת של עריכה ותרגום, ועל הדחף הבלתי ניתן לעצירה להמשיך לחפור, לגלות, ולתת מקום לקולות ייחודיים באמת. שיחה מלאה בחדות, הומור שחור ותקווה שקטה.