בפרק זה של סאבטקסט, המשוררת מאיה בז'רנו פותחת בפנינו שער לעולם הפנימי והפואטי שלה: מהלך חייה שהתחיל בצו פנימי של "לך לך", השוטטות כצורת חיים וכפואטיקה, סדנת השירה של עמיחי, השפעת המחול והקולנוע על השירה, המתח שבין גוף לשפה, בין חום לקור, בין קרון למסך. שיחה חיה, מלאה באנרגיה, כמו שיר שנוסע, נעצר, אוסף, ממשיך. על הבנה, חוסר הבנה, ועל התשוקה לממשות בתוך כאוס קיומי. פרק למי שאוהב לחשוב על שירה, וגם פשוט להרגיש אותה.