לפני שנהיינו אבות, היינו פשוט…. אנחנו. 

היו לנו תחביבים, דברים שאהבנו לעשות בזמן פנאי, דברים שחברים שלנו הכירו אותנו לפיהם. 

רבות דובר על ה״פגיעה״ שהזוגיות סופגת עם ההורות והשגרה והאינרציה, אבל מה איתנו? עם מה שהופך אותנו לאותנו? 

בפרק החדש אנחנו מדברים על התהליך הזה של שימור העצמי בתוך האבהות. 

האם בכלל אנחנו מודעים ל״טרייד אוף״ שאנחנו עושים תוך כדי? האם מישהו אי פעם עצר רגע (לפני, אחרי, בזמן) ושאל את עצמו - מה חסר לי בעצמי? מה חשוב לי לשמור במי שאני? 

או אולי - איך אני משלב את זה בהורה שאני עומד להיות?

למה לרוב אנחנו נזכרים בשאלה הזאת כשהילדים קצת יותר גדולים - מה היינו עושים אחרת? 

מה איתכם? 

איזו תכונה או התנהגות פרה-הורית שלכם הייתם מחזירים לחיים שלכם היום? (לישון לילה רצוף לא נחשב).

אגב - כמו שאתם רואים,

הפודקאסט בתחילת דרכו (פרק 5!) ואתם יכולים ממש לעזור לנו לגדול ולהגיע לעוד אבות.

יש אבא שאתם חושבים שהפודקאסט הזה יכול לעניין אותו?

קבוצת וואצפ או פייסבוק שאתם חושבים שיכולה להרוויח מעידוד שיח אבהי?

נשמח מאוד אם תעזרו לנו להפיץ את הבשורה!