בפרק הזה בן ורועי מדברים על דרכים לחיזוק הקשר הורה-ילד.
בין החום של הקיץ, התלונות על החופש הגדול, המצב הפוליטי הקשה בארץ ויוקר המחייה, הזמן עם הילדים שלנו הוא עדיין חשוב ומשמעותי. לעכשיו ובניית הקשר איתם לעתיד. עם רשימות שהכינו מבעד מועד, כוללות פעילויות קבועות, זמן אחד על אחד ויציאה להרפתקאות משותפות, כל אחד מביא את הרשימה שלו והחוויות עם הילדים.
איך יוצרים הרפתקה בתוך חיי היומיום (בלי לנסוע רחוק או להוציא כסף)
איך משתמשים בזמן משחק כדי ללמוד עוד על העולם הפנימי של הילד?
מהי שיטת ״הקוץ והשושנה״ שבן משתמש בה?
איך להשתמש בפעילויות כדי לחזק את הבטחון העצמי שלהם, וחיזוק הקשר קדימה
יש לכם שיטות שלא ציינו בפרק? תשאירו בתגובות!
בפרק הזה אנחנו מארחים את יאיר יונה מ״על זה״, מחבר התהליכים ״לפרק את הר המשימות״ ו״נכון לעכשיו״. אנחנו מדברים על איך לשלב ניהול רגשי עם ניהול משימות כדי ליצור גישה מאוזנת לניהול חיים. נדבר על:
הפרספקטיבה הייחודית של יאיר יונה על ניהול חיים לעומת פרודוקטיביות מסורתית
החשיבות של הפחתת עומס קוגניטיבי והתמקדות במשימות מפתח
עצות פרקטיות איך לחזור לשליטה כשמרגישים מוצפים
המשמעות של תזמון ואיך לנהל משימות ואחריות בצורה אפקטיבית
התמודדות עם הסיבות הרגשיות העומדות מאחורי דחיינות של משימות
אסטרטגיות לניהול רעש חיצוני והפרעות
התפקיד של חמלה עצמית ובחירה בניהול החיים
טכניקות לחלוקת משימות לתת-משימות קטנות וניתנות לניהול
תובנות לגבי הורות ולימוד ילדים על ניהול זמן דרך דוגמה אישית
הצטרפו אלינו לשיחה ביאיר חולק איתנו את החוויות שלו ואת הטיפים הפרקטיים שלו על יצירת תחושת אוטונומיה על ידי בחירה וארגון של פעילויות יומיות, הבנת האתגרים הרגשיים איתם מתמודדים אבות רבים, וקידום תודעה של אחריות חומלת.
----
בנוסף, בפעם הראשונה - אנחנו עושים שיתוף פעולה ומציעים לאבות שרוצים להחזיר לעצמם את השליטה על היום-יום שלהם ולהוריד סטרס מהחיים.
כולכם מקבלים 15% הנחה על התהליך ״נכון לעכשיו״ של יאיר יונה, ואחד מכם יקבל גישה חינמית לקורס!
רוצים ישר להירשם למחזור הבא ולקבל 15% הנחה? כנסו ללינק הזה
השתמשו בקוד: Papa-Al-Ze15
https://weareonit.co/nachondadsplc1
רוצים להיכנס להגרלה ולזכות בתהליך במתנה? הירשמו כאן:
---
על התהליך: ״נכון לעכשיו״
׳נכון לעכשיו׳ הוא תהליך עומק שהמטרה שלו היא לקחת את המשתתף מתחושת הצפה ותחושת עומס של היומיום למצב של שליטה ואוטונומיה על בחירת הפעולות שלו. שלעצמן, אלה מטרות חשובות אבל ההשפעה שלהן, וזו נקודת המוצא של התהליך ותכניו - היא על המימד הנפשי. בשמונה שבועות התהליך מכסה אספקטים שונים, אופרטיבים ורגשיים, הקשורים לניהול מתודי של היומיום והתנהלות חכמה וגם רגישה שלנו בתוך כל מרחב הפעולות שצריך לעשות.
בנוסף, יאיר הולך לפתוח קבוצה לאבות עמוסים, שהוא ילווה במסגרת התהליך 'נכון לעכשיו', מתוך המטרה לייצר חיים מאוזנים יותר של משפחה-אבהות-עבודה-חיים פרטיים, באמצעות ניהול משימות והקצאת זמן לתעדופים השונים.
על יאיר יונה:
יאיר יונה הוא יזם, מוזיקאי, איש דיגיטל ותיק והיוצר של מרחבי התוכן של 'על זה'. במסגרתה הוא העביר קורסים, סדנאות לעשרות אלפי אנשים ומפיץ תכנים נוספים באמצעות פודקאסט, בלוג וניוזלטר, סביב הנושא של מימושי חיים. הקריאה של יאיר היא להטמעת נקודת מבט ניהולית רכה, לחיי הפרט, מתוך מקום של אחריות רדיקלית של כל אדם לחייו, ובשילוב חמלה רדיקלית, רוך והכלה מקסימלית של כל התופעות האנושיות שמתחוללות באותו הפרט.
יאיר מביא עולמות אופרטיבים-פרקטיים-סיסטמטיים בשילוב אלמנטים של פסיכולוגיה חיובית, בודהיזם כפילוסופיה ומיינדפולס לחיי היומיום
לפעמים כל מה שצריך, הוא רגע לפרוק. בפרק היום אנחנו פשוט פורקים קצת מהדברים שיושבים עלינו בתקופה האחרונה - קצת קיטורים, קצת הומור וקצת תקווה.
מהפרוייקט המורכב הזה שנקרא ״ימי הולדת לילדים״, משכנתא שנייה בשביל קייטנות, פסימיות וחוסר אנרגיה סביב המצב בארץ ובסוף - מה עושים כדי רגע לצאת מזה, לעצור, לנשום ולהסתכל קדימה.
למי שצריך רגע לעצור, להזדהות, ולצחוק - הפרק הזה נועד לתת לכם את הברייק הזה בדיוק.
נכון ל - 6.10, כ- 11.6% מהישראלים מתמודדים עם פוסט טראומה. מתוכם (ע״פ נתוני משרד הבטחון), רק כ-8,000 מאובחנים ומטופלים. קשה לדמיין אפילו כמה התווספו לנתונים האלו מאז תחילת הלחימה.
בפרק הזה, אשר הוקלט במיוחד לתפר הזה בין יום הזיכרון ליום העצמאות, יחד עם ירון אדל, אנחנו צוללים אל האתגרים העמוקים איתם מתמודדים גברים עם שובם מקרב.
ירון אדל, בעל ניסיון אישי בטראומה שנגרמה בקרב, מתארח ומשתף על המאבק שלו בפוסט טראומה, על המכשולים חברתיים שמרתיעים גברים מלפנות לעזרה, הציפיות החברתיות הרחבות יותר מגברים להישאר סטואיים, לעומת היכולת להביע פגיעות רגשית.
בפרק אנחנו מסבירים למה פוסט-טראומה היא פגיעה פיזית לכל דבר ולא רק מצב נפשי, ירון נותן עצות מעשיות לאלו שמתמודדים בימינו עם השאלה - האם יש לי פוסט טראומה, ולגם למשפחות ולחברים שמקיפות אותם ומציג את "מועדון הלם" ו״אפטר״, מיזם דיגיטלי שהוא שותף בייסודו, לתמיכה באנשים הסובלים מפוסט טראומה.
כמו שירון מדגיש בפרק - אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר, אז משהו לא בסדר.
אם אתם מרגישים שאתם צריכים תמיכה, עזרה או שיח, אפשר להתחיל כאן:
פרויקט אפטר למילואימניקים.ות, בני משפחותיהם ומעסיקים:
האם יש לי פוסט טראומה?
או לפנות לירון בפייסבוק:
https://www.facebook.com/yaron.edel
לרוב כל הערת פרק נגמרת בבקשה להרשמה לפודקאסט, הפעם אנחנו מפצירים בכם - אם אתם מרגישים לא בסדר, או מישהו מהקרובים אליכם לא בטוב - פנו לירון וללינקים המצורפים.
תשתפו את הפרק הזה עם מי שאתם מרגישים שצריך לשמוע.
בן זוג שחזר מהמילואים, הבת זוג שצריכה עזרה בלתמוך. קרוב משפחה שצריך לשמוע את זה, קבוצת המילואים שלך או אפילו פשוט בקבוצת החברים. תהיו קשובים לחברים שלכם ולעצמכם.
ותשמרו על עצמכם.
אתם חשובים.
ד"ר עשהאל רומנלי הוא מטפל זוגי ומשפחתי ומאז המלחמה פתח עם אשתו חמ"ל יחסים בו הם נותנים כלים לזוגות להתחזק ולהתחתן מחדש בימי המלחמה. בנוסף הוא גם מנחה וובינרים על גברים בעורף ובאופן כללי בן אדם מרתק שכדאי לכם להקשיב לו.
בפרק הזה אנחנו מדברים על להחזיר לגברים את הטווח הרגשי הרחב יותר, איזו דוגמה אנחנו משמשים לילדים שלנו, מערכות יחסים וצמיחה אישית.
מה המשמעות של להתחתן מחדש וחידוש החוזה הזוגי, איך מנצלים את האתגרים וההזדמנויות הקיימות בזוגיות כדי לגדול ביחד ואיך להשתחרר מהמגבלות של התפקידים המגדריים ולהגשים את הפוטנציאל המלא שלך.
בפרק הזה אנחנו צוללים עמוק אל תוך האתגר בשינוי פרספקטיבה, ולראות את המורכבויות והאתגרים מהעולם של הילדים שלנו.
בפרק הזה אנחנו מדברים על:
יצירת זמן איכות: החשיבות של להניח בצד הסחות דעת ולרדת לרצפה כדי באמת להתחבר עם הילדים שלכם.
תיקוף רגשות: נלמד מדוע לקיחת תחומי העניין של הילדים ברצינות, אפילו הטיפשיים לכאורה, מטפחת אמון והבנה.
העצמת המנהיגים הקטנים שלכם: נדון איך שיתוף ילדים בתהליכי קבלת החלטות והכרה ברגשות שלהם בונה ביטחון עצמי.
כוחה של "אמפתיה רטרוספקטיבית": בן משתף טריק ערמומי וחמוד לעידוד התנהגות חיובית.
איזה מן מבוגר היית רוצה שהילדים שלך יגדלו להיות?
כהורה, אתה זז כל הזמן בין הרצון שיהיה ״עכשיו כיף״ לבין הרצון לחנך, להעביר ערכים, ולעזור לילדים שלך להפוך להיות מבוגרים מוצלחים.
הערכים שאנחנו מנסים להכנות להם הם כמו מעין ״חוקי בסיס״ אשר יהפכו אותם לחזקים, בעלי בטחון עצמי ויכולת גבוהה יותר בעתיד.
להיות חבר טוב, להשקיע, לכבד אחרים, לכבד את עצמך, האהבה לידע ולמידה, היכולת לא להיות חסר אונים ולקחת אחריות על המעשים שלך,, הם רק חלק מהערכים הפופוולאריים שהרבה הורים מנסים להעביר לילדים שלהם.
אבל איזה ערכים הם החשובים והנכונים בכלל?ואיך מדברים ומעבירים אותם לילדים בעידן שיש בו כל כך הרבה השפעות חיצוניות.
איך הציפייה שלנו מעצמנו משפיעה על הציפייה שלנו מהם?
https://chat.whatsapp.com/EbeJ2ZPAzrc0ALK6ocSC
אף אחד לא נולד הורה.
אף אחד לא יודע איך להתמודד בכל סיטואציה, בכל התנהגות, בכל קושי, בכל ריב.
אבל הרבה גברים מרגישים שנשים פשוט ״טובות בזה יותר״ ובין מוותרים לעצמם או פשוט מוותרים מול עצמם על היכולת להשתווות. אבל מה אם ההבדל הגדול ביותר הוא לא ב DNA, אלא פשוט בקהילה שסביבנו שיודעת לתמוך, ללמד, לשתף מידע ולעזור לנו להיות טובים יותר, מהר יותר.
בפרק הזה אנחנו מדברים על חוסר בקהילתיות הגברית והיכולת לתקשר אחד עם השני כדי לפתח ולבסס את ה״מצפן״ האבהי שלנו, את הידע-והנסיון הקולקטיבי שלנו ולמה זה לא קורה?
בנוסף - אנחנו רוצים להזמין אתכם (בפעם הראשונה) להצטרף לקבוצת וואצפ חדשה של הפודקאסט.
פה להתעדכן כשיוצאים תכנים חדשים, לשאול שאלות על הפרקים, להתייעץ עליהם ולדבר אחד עם השני:
כולנו אוהבים את הילדים שלנו והכל, כן? אבל לפעמים, נגמרת לנו הסבלנות.
גם להורים הטובים ביותר - זה מתישהו מגיע.
לחלק זה מגיע בערב, לחלק זה מגיע כשמגיע וואצפ מעניין יותר, ולחלק זה פשוט מגיע כי יש משהו אחר להספיק לעשות.
בפרק הזה אנחנו מדברים על מאיפה נובעת חוסר סבלנות בעצם? איך לזהות אותה כשהיא מגיעה, איך להתמודד איתה מול הילדים (בלי להתבאס על עצמינו על איך שהגבנו) ואיך לגרום לילדים לשתף פעולה איתה.
הצטרפו לקבוצת הוואצפ שלנו כדי להמשיך ולדון בפרקים, באתגרים האישיים ולהעלות שאלות ונושאים לפרקים הבאים:
https://chat.whatsapp.com/EbeJ2ZPAzrc0ALK6ocSC29
יש דבר כזה זוגיות בלי לריב?
כנראה שלא. לפחות לא זוגיות בריאה. אבל מה עושים כשהריבים הם בבית? הרי אין מקום ״פרטי״ לריב בו אליו הילדים לא חשופים. בין אם זה הריב עצמו, האנרגיות שאחרי ריב או בין לבין.
אבל מה אם ריבים הם לא בהכרח דבר רע? מה אם אפשר להשתמש בריבים שלנו כדי להשתפר בעצמנו, אבל גם כדי ללמד את הילדים שלנו ערכים שונים - גם כשלא מסכימים או רבים, עדיין אוהבים, גם כשרבים יש דרך לדבר.
בפרק הזה, אנחנו מנסים לפנות לנושא הרגיש של ״לריב״ ועוד לריב מול הילדים. משהו שכל זוג מנסה להימנע ממנו, וכל זוג בסוף מוצא את עצמי קצת חובט בעצמו - שהוא לא מצליח להימנע.
אז מה עושים? איך מתמודדים עם זה?
לצאת למילואים ב 7.10 וגם החזרה מהם, הם תהליכים לא פשוטים.
לאף גבר, לאף משפחה, לאף אחד. אבל זוהי המציאות שרבים נאלצו להתמודד איתה.
בסדרת פרקי בונוס אנחנו מדברים עם אבות שיצאו למלחמה ועכשיו מתאקלמים / עושים עצירה חזרה לשגרה. אנחנו מדברים על ההתמודדות, הפחדים, הדילמות והאתגרים האישיים והמשפחתיים.
הראשון בסדרה הוא ראם שמואלביץ
ב7.10 בעוד אשתו ובנו בן השלושה חודשים בבית, ומשפחתו המורחבת עוד נמצאת בניר יצחק וחלקם אף נמצאים כחלק פעיל בלחימה כבר, ראם שמולביץ, כמו רבים, אוסף את חפציו ויוצא למילואים.
בפרק הזה ראם משתף על החוויה של לצאת למילואים כאבא, על הבחירה להיכנס לעזה (כאשר ניתנת גם הבחירה להישאר בחוץ), איך זה לעזוב את בנו הבכור בן כמה חודשים בודדים ולהרגיש שנכנס לתפקיד האבא באיחור, ואיך כל זה קשור למשפחתיות חזקה, זוגיות מתקשרת וערכים ברורים.
לא סתם כלבים נחשבים ל״חבר הכי טוב של האדם״.
אחרי בהלת ניתוח של הכלבה של רועי, ג׳ולי, אנחנו מדברים על הקשר שלנו עם חיות המחמד שלנו, על החברות המיוחדות בין אבות לכלבים שלהם, למה לגדל ילדים עם כלבים זו דרך נהדרת להעביר ערכים וללמד על אחריות ואיך יש מערכת יחסים אחת שמרגישה ייחודית ורק שלנו, גם כשיש ילדים ובנות זוג.
תעזרו לנו להכריע וויכוח, זמן מסך - כמה שיותר או כמה שפחות?
בפרק החדש, בן מנסה לשכנע למה צריך להגביל מסכים כמה שיותר, ולמה רועי חושב שזמן מסכים הוא מבורך - כל עוד הוא מנוצל נכון. (ספוילר: הפרק הזה גרם לבן לסגל הרגל חדש עם הבת שלו).
אז למה בעצם מסכים זה טוב או רע?
מצד אחד אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו חווית ילדות דומה לזו שלנו שכללה לשחק בחוץ, לרוץ עם חברים, ולעשות דברים בעולם האמיתי, מצד שני - העתיד שייך למי שיודע לתפעל ״מסך״ כמה שיותר טוב.
איך מוצאים את האיזון?
מה זה שימוש ״טוב״ בזמן מסכים לעומת ״רע״?
מה ההשלכות של להגביל מסכים? מה הסכנות בלהציף את החיים שלנו במסכים?
ולמה לעזאזל זמן מסך גורם להורים כל כך הרבה רגשות אשם? (ובהתאמה, גורם להם לכעוס על זמן מסך).
אז באיזו גישה אתם? תכתבו בתגובות.
הרבה גברים מרגישים שאחרי שהילד הראשון שלהם נולד הם עוברים ה״שנמוך״ מ״מאהב״ ל״קבלן ביצוע״.
הזוגיות נדחקת הצידה, שלא לדבר בכלל על מיניות.
בפרק הזה אנחנו מנסים להתמודד עם שאלת ה״שנמוך״, והתשובה שלנו עוברת במקומות שגם הפתיעו אותנו ולא, פתיחת זוגיות או אזיקים צמריריים הם לא חלק מהתשובות שלנו.
מה כן?
למה גברים צריכים להיות פרואקטיביים ולקחת יותר אחריות על תחזוק הבית והמשפחה כדי לשחרר את בת הזוג שלהם מלנהל גם אותם (בנוסף לילד).
איך לשריין זמן לזוגיות ולמה חשוב לא רק לתחזק אלא גם ליצור חוויות חדשות.
למה גם רק להחזיק ידיים יכול להציל אתכם ולטעון את הזוגיות באנרגיות חדשות.
פרק לאבות, שאמהות ישמחו לשמוע.
האם אתה אבא כמו שאבא שלך היה אבא?
התפיסה הזו שהורות היא דבר שוויוני ואבא יכול ואמור לטפל בילדים כמו אמא, היא תפיסה יחסית חדשה.
היא מאוד רחוקה מהתדמית ״אבא קשוח עם החגורה״ שאפשר אולי למצוא בסיפורים של האבות שלנו על האבות שלהם ואפילו מתרחקת לאיטה מנישת ה״אשתי מטפלת הדברים האלו״ שאולי חלקנו מכירים מהאבות שלנו.
אז ממי לומדים להיות ״אבא מודרני״? כזה שמעורב בהכל, שהוא חלק שווה ושוויוני בתהליכי גידול הילדים?
אומרים שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא ממעשים, אבל ממי לומדים כשהאבות שלנו לא רק שלא היו כאלו, גם לא הייתה ציפייה מהם להיות כאלו?
בפרק החדש אנחנו מדברים על איך לומדים להיות ״אבא חדש״ כשאין ידע בין דורי ללמוד ממנו, והאם זה בכלל עדיף לנו, או לילדים מאשר ה״אבא הקלאסי״ של פעם?
האזינו לפרק וספרו לנו - איפה אתם נמצאים על הסקאלה הזו? ממה אתם מרוצים? ממה פחות?
לפני שנהיינו אבות, היינו פשוט…. אנחנו.
היו לנו תחביבים, דברים שאהבנו לעשות בזמן פנאי, דברים שחברים שלנו הכירו אותנו לפיהם.
רבות דובר על ה״פגיעה״ שהזוגיות סופגת עם ההורות והשגרה והאינרציה, אבל מה איתנו? עם מה שהופך אותנו לאותנו?
בפרק החדש אנחנו מדברים על התהליך הזה של שימור העצמי בתוך האבהות.
האם בכלל אנחנו מודעים ל״טרייד אוף״ שאנחנו עושים תוך כדי? האם מישהו אי פעם עצר רגע (לפני, אחרי, בזמן) ושאל את עצמו - מה חסר לי בעצמי? מה חשוב לי לשמור במי שאני?
או אולי - איך אני משלב את זה בהורה שאני עומד להיות?
למה לרוב אנחנו נזכרים בשאלה הזאת כשהילדים קצת יותר גדולים - מה היינו עושים אחרת?
מה איתכם?
איזו תכונה או התנהגות פרה-הורית שלכם הייתם מחזירים לחיים שלכם היום? (לישון לילה רצוף לא נחשב).
אגב - כמו שאתם רואים,
הפודקאסט בתחילת דרכו (פרק 5!) ואתם יכולים ממש לעזור לנו לגדול ולהגיע לעוד אבות.
יש אבא שאתם חושבים שהפודקאסט הזה יכול לעניין אותו?
קבוצת וואצפ או פייסבוק שאתם חושבים שיכולה להרוויח מעידוד שיח אבהי?
נשמח מאוד אם תעזרו לנו להפיץ את הבשורה!
בפרק הראשון ב״חזרה לשגרה״ של ״אבות מדברים״ אנחנו חוזרים ליום שהפך לכולנו את החיים - לשביעי באוקטובר. אני ובן חוזרים ליום שבת ועל החודש הראשון שהמשיך אותו ומדברים על:
נ.ב, כן אנחנו יודעים שעברה שנה מאז הפרק הקודם, אנחנו כולנו ביחד נתעלם מזה באלגנטיות. רוצים להישאר מעודכנים בפרקים החדשים, תכנים וחדשות? אל תשכחו לעקוב פה, וגם בערוץ הטלגרם שלנו: https://t.me/talkingdads
פעם עצרתם לחשוב על איזו ירושה אתם מעבירים לילדים שלכם?
לא ירושה של כסף, דירה בת״א, שעון שעובר במשפחה 40 דורות.
אלא מה אנחנו מורישים לילדים שלנו רגשית.
הדרך בה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו, הדרך בה אנחנו דואגים להם, מזהירים אותם, מעודדים אותם ותומכים בהם או לא תומכים מספיק - כולן בסוף הופכות להיות מעין ירושות התנהגותיות או רגשיות שהילדים שלנו מקבלים מאיתנו.
הם מתעצבים ומשתנים לפי כל הדברים הקטנים האלו שאנחנו עושים שנטועים עמוק ברגשות, חרדות, הרגלים שלנו.
בפרק הזה אנחנו מדברים על כל אותם רגשות והרגלים קטנים שיש לנו כבני אדם, שאנחנו פתאום בדיעבד קולטים שהעברנו לילד או לילדה שלנו.
איך זה מרגיש להיות מודע לזה, ממה כל אחד מנסה להימנע או לעודד, מה זה גורם לנו לחשוב ולהבין על הילדות שלנו וההורים שלנו ואיפה זה שם אותנו כאבות מול הילדים שלנו.
אהבתם את הפרק? תלחצו על subscribe.
רוצים להתעדכן כל פעם שיוצא פרק חדש?
הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו:
https://t.me/talkingdads
מעבר להיותו הבעלים של הסטודיו Seriosly, טל הוא אבא של דןדן וביחד הם מצלמים את סדרת הרשת המצחיקה ״שיחות בדרך לגן״. סרטונים קצרים שמתעדים את השיחות הקורעות שלהם בדרכם לגן כל יום.
בפרק הזה, אנחנו מדברים עם טל על הדרך בה אהבה שלו לצילום וקולנוע משפיעה על צורת התקשורת שלו הילד שלו, מה חשוב לו להעביר לו מהתשוקה האישית שלו ביום-יום ואיך משלבים בין קריירה לאבהות.
לינק לסטודיו של טל:
שיחות בדרך לגן (הפלייליסט המלא):
https://www.youtube.com/watch?v=yEKb9FOKfjs&list=PL3qQbmJEuhJj2JdWvl1F4UBB2zQyHWcrb
אהבתם את הפרק? אל תשכחו להצטרף לקבוצת הטלגרם שלנו:
20:01 (אם אתם אופטימיים), הרגע שהורים רבים מחכים לו כל ערב, הדקה הזו אחרי שהילדים הולכים לישון, ויש רגע אחד, לנשום, לפרוק את המתח מכל היום ולהתחיל את ה״זמן לעצמך״ המיוחל שפינטזת עליו כל היום.
אבל איך אתם מנהלים את מערכת היחסים שלכם עם הזמן הזה?
האם אתם דוחים משימות שהיו לכם לאורך היום בתקווה להשלים אותם בערב?
האם אתם במאבק בין הרצון להספיק ולנצל את הזמן לבין המותשות שהשתלטה עליכם לקראת סוף יום? ואיך אתם הופכים את הזמן הזה לזמן שממלא אתכם לקראת היום שאחרי?
בפרק הזה רועי ובן ומדברים על הרגע הנכסף הזה, הציפייה אליו, ההרגלים והתחושות בסוף יום כשהילדים ישנים ואתם עדיין מנסים להגשים את המעט זמן שנשאר לעצמכם.
לינק לקבוצת טלגרם שלנו -
https://t.me/talkingdads