הפרק הזה הוא השני בסדרה בת שלושה פרקים העוסקת בתוכנית הנשק הגרעיני של איראן ומעלה את התזה שלא באמת ניתן למנוע מאיראן נשק גרעיני באם יחליטו מנהיגיה באופן נחוש להשיג נשק כזה.
הפרק הקודם, הראשון, הסביר בקצרה מהו נשק גרעיני, תיאר את ההיסטוריה של פיתוחו וייצורו על ידי המעצמות והסביר מה צריכה מדינה כדי להשיג נשק גרעיני.
הפרק הנוכחי מתאר את התהליכים להשגת נשק גרעיני שהתרחשו במדינות שלאו דווקא היו חזקות מבחינה כלכלית ומבחינה גאופוליטית, החל מישראל של שנות השישים, עבור בהודו, פקיסטן, ודרום-אפריקה ועד קוריאה הצפונית. ההיסטוריה הקרובה הזו ממחישה כיצד כל מדינה שהיתה נחושה מספיק השיגה נשק גרעיני למרות כל האתגרים וההתנגדויות המדיניות.
הפרק הבא והאחרון בסדרה יסקור את תוכנית הגרעין האיראנית, יעסוק בסוגיית האופציה הצבאית לביטולה של תוכנית להשגת נשק גרעיני, באם קיימת כזו או לא, ולבסוף ינסה להוכיח את הטענה השניה, שגם בנימין נתניהו עצמו מודע היטב לכך שלא ניתן באמת למנוע מאיראן נשק גרעיני לאורך זמן אם היא רק תחפוץ בכך.
