כחלק מהרצון להנגיש ולנרמל שיח חברתי סביב מוות ואובדן, חשוב לדבר על השוני וההבדלים בין אובדן לאובדן, כפי שיש בין אדם לאדם. חווית האובדן הבלתי-נראה שונה מהחוויה ה״מוכרת״ לנו, של אובדנים נראים - כלומר, של אנשים שהכרנו, בהם יש גבול ברור בין החיים שלפני לחיים שאחרי. האתגר העומד בפני מי שמתאבל על אדם שלא הכיר, או שאינו זוכר, הוא לתת לכך מילים. לחפש הגדרה, טרם יצלול לחיפוש משמעות. אובדן בלתי-נראה הוא כזה שקשה לתפוס, ולכן יש לתת לו מקום. האורחת בפרק הנוכחי היא שני אלקובי, שאיבדה את אחותה אני ז״ל, שנה לפני שהיא (שני) הגיעה לעולם. איך מתאבלים על אחות שלא הכרתי? והאם בכלל אפשרי לתפוס מוות של אדם שלא הכרנו?
***

הפרק מוקדש לאורה של חנה-אני אלקובי