נעמה זאבי-ריבלין עבדה במשך שנים כעו״ס ומטפלת מוסמכת במערכת הציבורית והתמחתה בטיפול בטראומה בקרב נשים שיצאו ממעגל הזנות. בתחילת המלחמה, היא הקימה את מרכז מרווה - מרכז תמיכה טיפולי ויצירתי לאנשים שאיבדו ב-7 באוקטובר, הקרוי על שמה של אחייניתה מרווה, שנפטרה לפני כעשור ממחלת הסרטן. היום, היא מגייסת משאבים וכסף כדי להמשיך ולקיים את המרכז במטרה לתת מקום לקבוצה שקופה וכואבת: האחיות. האחים והאחיות של חללי השבעה באוקטובר, שלא זוכות לתמיכה והכרה ראויה מטעם המדינה.

*

דיברנו על חלוקת האבל והצער עם אחרים, על תמיכה והיתמכות באחר, על אובדן פרטי מול אובדן לאומי, על תקווה.

*

מוזמנים לעקוב אחרי המרכז הפתוח, לעקוב ולהשאיר תגובה על הפרק. זה יעזור לנו מאוד להמשיך ולעבוד על תוכן נוסף

*

הפרק מוקדש לאורה של מרווה בביאן