איך קרה שלוי אשכול, קולט העלייה והמיישב הגדול, מנע מאחיו הגדול לעלות ארצה? בפרק זה, ד"ר ארנון למפרום, עובד ארכיון המדינה לשעבר וחוקר דמותו ופעילותו של לוי אשכול, מסביר מה קורה במדינת ישראל מיד לאחר הקמתה כאשר אלפי יהודים מכל רחבי העולם נוהרים אליה; איך מחליטים היכן כדאי ליישב את העולים; באיזה אופן מנהלים אופרציה שכזו מבחינה כלכלית; ואילו החלטות נדרשו מההנהגה כאשר החלומות והחזון פוגשים במציאות?

"איך ייתכן שזה קרה לנו? " זו היתה השאלה שהעסיקה את הציבור לאחר מלחמת יום כיפור. "איך ייתכן שזה קרה לנו שוב? ולמה לא למדנו מההיסטוריה?" אלו שתיים מהשאלות שחוזרות ונשאלות לאחר אירועי השבעה באוקטובר. בפרק זה מתארח שוב ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, לשיחה על הפער בין קונספציה לעובדות. מה ההבדל בין קונספציה להערכה מקצועית? איך נוצר הפער בין העובדות בשטח למערכת האמונות בה אנו נאחזים? אילו טכניקות עוזרות לנו לשמר את האמונה ולהישאר עיוורים אל מול העובדות? ואיך מכל ראשי הממשלה בישראל דווקא לוי אשכול הצליח לראות את העובדות ולא לבלבל ביניהן לבין אמונותיו?

כיצד משתנה הזהות החברתית שלנו בעקבות מלחמה? באיזה אופן השתנתה ההתנהגות החברתית של החברה הישראלית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור? מה תפקידם של המנהיגים בתיווך מציאות מורכבת שכזו? בפרק זה, ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, מסביר מדוע זוכרים דווקא את הניצחון של ששת הימים ולא את החרדה הציבורית שאפיינה את התקופה שלפני פרוץ המלחמה? מהם שלבי החרדה הציבורית? מה קורה כאשר תוצאות המלחמה עולות על כל הציפיות והמדינה משלשת את שטחה? כיצד השתנתה התודעה של החברה הישראלית מתודעת נחיתות לתפיסת עליונות בתוך שישה ימים בלבד וכיצד שינוי תודעתי זה השפיע על זהותה של החברה הישראלית והתנהלותה במלחמת יום כיפור?

תקופת ההמתנה הייתה המשבר המדיני, הפוליטי והאישי המשמעותי ביותר עימו התמודד לוי אשכול. הוא נאלץ להתמודד עם חזיתות רבות בעת ובעונה אחת - לאזן בין לחץ ביטחוני ומדיני, להתמודד עם לחץ ציבורי ולשמור על קור רוח אל מול התנגדות פנימית שכמעט והובילה למרד גנרלים. בפרק זה, ד"ר יניב פרידמן, היסטוריון שעוסק בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מסביר על תהליך קבלת ההחלטות של אשכול ועל מה שניתן ללמוד ממנו, גם היום, על קבלת החלטות בעתות משבר.

כיצד השתנו פניה של הממלכתיות מתקופת אשכול ועד היום? בפרק זה, אבי וידרמן, יועץ אסטרטגי ויו"ר "יד לוי אשכול", מסביר ומפרק את המושג ומסביר מדוע דווקא לוי אשכול הוא נושא הדגל של הממלכתיות. מה המשמעות של מעבר ממנהיגות של בוני אומה למנהיגות של מנהלי מדינה? כיצד התמודד אשכול עם התנגדויות? והאם על רקע המציאות המורכבת שאנו חווים כיום, עדיין אפשרי לקיים מנהיגות ממלכתית, כזו המתייחסת לעם כולו?

איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום. 

עופרה נבו, ביתו של אשכול ומחברת הספר אשכול של הומור, מספרת בפתיחות לב על האב והמנהיג שהיה. מרגעים הזכורים לה מילדותה, דרך שיחות על המפלגה בארוחות השישי ועד פתרון החתונה היצירתי שהגה אביה על מנת לשמור על ערכי המשפחה בזמן מיתון. יוחאי נכדו של אשכול מספר על הגעגוע לערכים בהם האמין סבו, אשכול נבו מספר מדוע למרות שלא הכיר את סבו הוא עדיין מהווה דמות משמעותית עבורו ושיזף רפאלי מספר כיצד בישרו על לכתו של סבו אל מול כל בית הספר.

מלחמת ששת הימים נחשבה למלחמה מורכבת ביותר שהובילה לניצחון הירואי. תחושת אופוריה אפפה את הציבור הישראלית ותחושת האחדות הלאומית יוחסה למשה דיין, שירד את תפקיד שר הביטחון מלוי אשכול, כארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. איך התקבלו החלטות באותה המלחמה? מי באמת הניח את התשתית להתנהלות צבאית נכונה? מדוע בחר אשכול לוותר על התהילה? ואיך נראו ימיו החארונים?

אשכול תמיד רצה להיות חקלאי, אך כשנקרא לתפקיד שר הביטחון, נענה מיד בחיוב והסביר כי צרכי המדינה תמיד לפני צרכיו שלו. בפרק הזה נעסוק בדרכו של אשכול משר ביטחון לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.

בפרק הזה נעסוק בחברותם רבת השנים של אשכול ומי שהיה מורו ורבו, דוד בן גוריון- חברות שהתדרדרה לקרע שמעולם לא אוחה.

לוי אשכול כיהן כשר האוצר במשך 11 שנים, הכהונה הארוכה ביותר של שר אוצר בישראל עד היום ולא בכדי. בפרק הזה נספר כיצד הצליח אשכול, שנכנס לתפקיד כשמצבה הכלכלי של ישראל היה רעוע, לשקם את הכלכלה ולהביא לשגשוג.

טרם הקמת המדינה, מטרות רבות ניצבו בפני היישוב היהודי: הקמת מפעל המים, אותו יזם אשכול, התרחבות ההתיישבות היהודית ופיתוח החלקאות והמסחר. למעט התנאים שהיוו אתגר מרכזי למימוש החזון, אויבינו איימו על המאשבים והשטחים ואף ניסו לפגוע ולמנוע מיהודים להמשיך בפועלם. היה זה אשכול שהיה מבין הראשונים לזהות את הפוטנציאל של משאבי המים, החקלאות וההתישבות והצליח להניע רבים לפתח ולהשיג מטרות אלו.

אשכול האמין שעל מנת לממש את חלום העבודה העצמאית, עליו מושתת האידיאולוגיה המפלגתית של הפועל הצעיר, נדרשת הגנה עצמית. בפרק זה נספר על הרגעים בהם גיבש אשכול את משנתו- החל מעבודת הכפיים כפועל פשוט, דרך השירות כחייל בגדודים העבריים ועד הקמת דגניה ב' שהפכה לבית ומקום משמעותי ביותר עבור אשכול.

ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול, נולד בשם לוי יצחק שקולניק. בפרק הזה, הראשון בסדרה, נספר על ראשית דרכו של שקולניק הצעיר, מילד כפר באוקראינה, לחלוץ ופועל שעולה ארצה על מנת להגשים את החלום הציוני.