״הרשים אותי הסיפור על רבי טרפון ועל אימא שלו, והאיור ב”מעשי חכמינו” ריתק את עיניי, כי הכרתי תמונה דומה. לא פעם ראיתי את אבי כורע לרגליה של סבתי, שקרסוליה החיוורים טובלים בגיגית מים, והוא רוחץ ומסבן את כפות רגליה.״

טקסט של דורית רביניאן על טקסי חניכה קטנים ושושלות יחסים.

הטקסט נכתב במסגרת חממת הסופרות שלנו שהסתיימה עם תחילת האביב.

משתתפות החממה: הדס גלעד, תהילה חכימי, רות עפרוני, ארנה קזין ודורית רביניאן

מרצות אורחות: אירנה גריצבסקיה, גילה וכמן, נטע סובול, נויה שגיב ונריה שפירא.

ניהול אמנותי: יעל ביאגון ציטרון.

מזמינות אתכן להאזין לקטע, בביצועה של טלי קרק.