״בדמי ימיה״ הוא אחד הסיפורים האינטימיים ביותר של עגנון. למרות שהמספר הוא מספרת, והיא מדברת בשפה מליצית ותנכית שונה מאוד משפת הדיבור של עגנון, אי אפשר לטעות בהזדהות העמוקה שלו עם תרצה, גיבורת הסיפור.

״בדמי ימיה״ מספר שני סיפורי אהבה חוצי דורות, סיפורי אהבה שבורים המנסים לתקן קלקולים עמוקים בהצלחה חלקית. ואולי לא?

גיבורי הסיפור הזה, ביחוד תרצה ועקביה מזל, הם גיבורים אייקוניים של הספרות העברית, והם מבליחים מדי פעם בסיפורים אחרים של עגנון, כאילו שהם דמויות שרירות וקיימות ביקום שברא לעצמו עגנון בראשו.

״בדמי ימיה״ הוא הסיפור הפותח את הקובץ ״על כפות המנעול״ שהתפרסם בהוצאת שוקן.