אחרי שאפרת הוזמנה להרצות בפני תלמידי תיכון, היא החלה לחשוב על חיים ללא עבודה, ויותר ספציפית- חיים ללא עבודה במתכונת הקפיטליסטית.
בפרק אנחנו דנות בבעד ונגד של חיים ללא עבודה.
אנחנו שואלות: האם ואיך אפשר לבנות חיים משמעותיים ללא עבודה מסודרת?
האם תיתכן העמקה ומומחיות במקצוע שלנו אם אנחנו לא צריכים לעבוד בשביל הלחם שלנו?
למרות שאפרת טוענת שאי עם קוקוסים הוא בבחינת האידיאל, בפועל, כשהעבודה היא לא חובה בחיים שלנו, זה מוציא מאיתנו יוזמות חדשות וכיוונים חדשים.
אז למרות שהסכמנו לא להסכים, בסוף הגענו להסכמה גדולה יותר ממה שחשבנו בהתחלה:
יש משמעות לחיים ללא עבודה, אבל היינו רוצות לראות עבודה שנראית אחרת מאיך שהיא נראית היום.
ותקשיבו לסוף לציטוט מעולה ממאמר של יובל נוח הררי.