"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו" - נדמה שאין מי שממחיש את המשפט הזה בדמותו, פועלו וסיפור חייו, יותר ממיכאל בן שטרית. מיכאל, השמיני מבין אחד-עשר אחים, שגדל במשפחה דלת אמצעים ובגיל 25 היה עדיין נהג משאית בלי תעודת בגרות, הפך לאיש חינוך מעורר השראה, מרצה ויזם חברתי. הוא הקים וניהל את ביה"ס ברנקו וייס לנוער בסיכון במודיעין ואת ביה"ס התיכון בית-חינוך בשער הנגב, ושימש כמנכ"ל עמותת שיעור אחר וכמנהל אגף החינוך בקרית מלאכי.
בשיחה עם מיכאל ביקשתי להבין כיצד סיפור החיים יוצא הדופן שלו השפיע על משנתו החינוכית. דיברנו על הדרכים לגרום לתלמיד שלא האמינו בו וחווה רק כישלונות להאמין בעצמו, וכיצד מזהים את הפוטנציאל הגלום בכל תלמיד ומייצרים עבורו חוויות הצלחה. שוחחנו גם על הדרך לבסס סמכות בעידן של התפוררות הסמכות, והאופן בו המחנך יכול למלא את תפקידו ולייצר את התנאים הטובים ביותר עבור החניך לממש את הפוטנציאל הגלום בו.
בנוסף, בחנו מדוע הגדרת אוכלוסייה כ"מוחלשת" מסירה אחריות ומעכבת את האפשרות לצמצום פערים, את החשיבות של לקיחת אחריות אישית גם במציאות לא שוויונית, את המשמעות של ציונות ודמוקרטיה, מהי הצלחה בעיניו וכיצד שומרים על ענווה כשמצליחים, ולבסוף, מדוע התנדב למילואים ושירת בלחימה במשך חודשים רבים, לאחר ה-7 באוקטובר.
*
ב-5 לאוגוסט אני מגיע לנוטורנו LIVE בירושלים להרצאה על הבר, על זהות, שייכות, התקשרות ועוד הרבה נושאים פסיכולוגיים מעניינים. פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור הזה