"עבודה זה כמו קשר זוגי, אנחנו משחזרים דפוסים רגשיים" טוענת הפסיכולוגית התעסוקתית גל שי. בשיחה עם גל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בתעסוקה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ניסינו להבין, כיצד ההתנהלות שלנו בעולם העבודה מזכירה את ההתנהלות שלנו ביחסים בינאישיים? מדוע חיפוש עבודה זה בעצם כמו דייטינג? מהן המוטיבציות שמניעות אנשים בבחירת תעסוקה? כיצד העבודה, שבעבר סיפקה צרכים הישרדותיים, הפכה עבורנו לחלק מרכזי בזהות העצמית, ולכלי שמממש את הצורך שלנו בהערכה, שייכות ומימוש עצמי? מדוע תחושות של סיפוק ומשמעות הן כל-כך חיוניות במה שאנחנו עושים? כיצד משפיעים עלינו השינויים בשוק התעסוקה שמביאים איתם חוסר יציבות וחוסר ביטחון תעסוקתי? מדוע אנשים מחליפים עבודות באופן תדיר והאם יש FOMO תעסוקתי? כיצד השפיע המעבר לעבודה מהבית בקורונה מבחינה רגשית-חברתית? איך מנהלים את הקריירה ולא "מתגלגלים"? ושאלת השאלות... האם לעשות את מה שאני אוהב או מה שמכניס כסף?