אפוקליפסה ביוונית apokálypsis, התגלות. לא אסון, משהו שהיה בחושך ויוצא לאור. פוקחים עיניים ומגלים נישואין מתפרקים, מדינה מתפוררת, יחסים משפחתיים שקריים.

קורין קיציס אמיצה ויפה ומדברת על דברים אמיתיים. אמא שלה, היא עצמה, ההורות שלה.

מתחילים את השיחה בחיזיון שהיה לקורין בהקשר של הבן זוג שלה במועדון בברלין. ממשיכים משם לדבר על העבודה יוצאת הדופן שלה, יצירה במדיומים שונים (מורה, אינפלואנסרית, מארגנת ליין מסיבות נשים, מחזאית).

מדברים על מה זה אומר להיות אישה מנהיגה בימי מלחמה ומשבר ואיך להיות מבוגרת ולקחת אחריות על החלקים הכי רגישים בחיים. במאמר "להתעמת עם אמא מוות" דניאל זיף ומריון וודמן מתארות מה גרוע יותר מלגדול כילד שלא רואים אותו: לגדול לצד "אמא מוות" שרוצה שאנחנו או חלק מאיתנו לא יתקיים. אמהות כזו מובילה לשנאה עצמית. רואה שנאה עצמית בעזה, בהתדרדרות האקולוגית, במלחמה עם איראן, בחיים הפרטיים שלנו.

לפי וודמן וזיף הדרך להתמודד עם אמא כזו היא דרך ארכיטיפ אחר, "אמא אפקוליפטית". זו האלה קאלי בהינדואיזם עם שרשרת הגולגלות, ביהדות קוראים לה "גבורה" והיא נשית לאללה. זה נראה כמו השלב שנמצאים בו.

העבודה של קורין היא בעיני חלק ממערכת מבוזרת של מורות רוחניות, מקואצ'ריות ואינפלואנסריות עד משוררות ומדקרות. יש להן תפקיד בכמה מהדברים הכי טובים שקורים בישראל וביהדות בימינו. הן המורות החדשות, למרות שהתפקיד שלהן עדיין לא מאושר תרבותית או מתוגמל כמו רבנים או פרופסורים. אמא אפוקליפסה מפנה להן מקום

המאמר של דניאל זיף ומריון וודמן

כדי ללמוד יחד טקסטים יהודיים ומסורות אחרות בנושאי רוחניות, מיתוס וחיי היום יום, שלחו הודעה ל-bayit.sheni@gmail.com