האם אפשר לשמור על הטוב האנושי בימים האלה? האם אנחנו יכולות ויכולים עדיין לנוע בעולם מתוך תפיסת סביבתנו בטוב? או שהפחדים והלחצים שהולכים ומתגברים, מכריעים גם את האנושיות שבנו?
נדמה שלשאול אישה מוסלמית אזרחית ישראל, שעוסקת ופעילה ללא הפסקה למען בני ובנות אדם בכלל ולמען שיפור היחסים בין ערבים ויהודים בארצנו בפרט, כלכך הרבה שנים, זו הזדמנות לבדוק את האנושיות שבנו מנקודת מבט מעניינת.
ישבתי עם גדיר האני בעכו, עיר הולדתה, בתוך חמ"ל שנפתח בעקבות המלחמה, שעושה בו משמרות למען הסברה לקהילה בזמן אזעקות.
דיברנו על תקופות שונות בחייה ועל דברים שחוותה ועשתה, אבל הדמעות הגיעו כשניסתה להסביר את הדיסוננס שחווה, כשמרגישה את הכאב הבלתי נסבל של שני הצדדים.
נדמה שזו מהות הקונפליקט שהולך איתה כל חייה, וחיינו, ועכשיו בעוצמה הכי גבוהה שחווינו פה, ועל אף זאת, היא לא מפסיקה להידבר ולפעול כי מאמינה שהכי חשוב, תמיד, ובתקופה הזאת יותר מאי פעם, זה - לשמור על החיבור האנושי.
יכול להיות פה אחרת.
*השיחה התקיימה ב- 11/4/2024
.......................................................
לנתיבים השונים במסע של באטוב ולפרטי יצירת קשר, באתר הבית:
www.batov.org
להצטרפות לקהילת המסע וקבלת עדכונים:
https://chat.whatsapp.com/EtnW7r1FX4hAPCoR5sTePw
למעקב אחרי הפודקאסט וקבלת פרטים:
https://chat.whatsapp.com/EDffArwpC8J2Pg7yxAZiYk
באהבה, נעמה חן לביא
יוזמת יוצרת צועדת ועפה במסע של באטוב