אני חיה בחברה שמעריצה צעירות, שסוגדת ליופי וגוף חטוב. חברה בה לנשים אסור להתבגר כי הן הופכות להיות לא רלוונטיות. 'גיל הבלות' הוא תואר העלבון הרשמי שקיבלנו, ונשים מתבגרות מלאות שנאה עצמית.
ואני אומרת לא הבנו טוב את השם. הבלות היא לא שלנו, היא של כל מה שלא מתאים לנו יותר בחיים: בלות האשמה, בלות הריצוי, בלות הפחד מה יגידו.
אני בת 51 וגיליתי שחוץ מתסמיני ההתבגרות המלחיצים, עוד משהו קורה: האישיות מבשילה, הלב מחלים, נסיון החיים הופך לחכמה, וחכמה זה נעים.
גיליתי שלאהוב את עצמי זה מהפכני. לאהוב את הגוף שלי זה מהפכני. לאהוב את עצמי מתבגרת זה מהפכני.
מזמינה להצטרף למהפכה. לעזוב את מועדון "יורה בעצמי חיצים" ולעבור למועדון "מוחאת לעצמי כפיים".
על כל דבר שאת עושה או לא עושה, קטן או גדול, להיות מועדון המעריצות מספר 1 שלך, למחוא לעצמך כפיים 💜
השנים היפות לא הסתיימו. הן מתחילות עכשיו ברגע הזה.
בראבו!
All content for מוחאת לעצמי כפיים is the property of בית הפודיום and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
אני חיה בחברה שמעריצה צעירות, שסוגדת ליופי וגוף חטוב. חברה בה לנשים אסור להתבגר כי הן הופכות להיות לא רלוונטיות. 'גיל הבלות' הוא תואר העלבון הרשמי שקיבלנו, ונשים מתבגרות מלאות שנאה עצמית.
ואני אומרת לא הבנו טוב את השם. הבלות היא לא שלנו, היא של כל מה שלא מתאים לנו יותר בחיים: בלות האשמה, בלות הריצוי, בלות הפחד מה יגידו.
אני בת 51 וגיליתי שחוץ מתסמיני ההתבגרות המלחיצים, עוד משהו קורה: האישיות מבשילה, הלב מחלים, נסיון החיים הופך לחכמה, וחכמה זה נעים.
גיליתי שלאהוב את עצמי זה מהפכני. לאהוב את הגוף שלי זה מהפכני. לאהוב את עצמי מתבגרת זה מהפכני.
מזמינה להצטרף למהפכה. לעזוב את מועדון "יורה בעצמי חיצים" ולעבור למועדון "מוחאת לעצמי כפיים".
על כל דבר שאת עושה או לא עושה, קטן או גדול, להיות מועדון המעריצות מספר 1 שלך, למחוא לעצמך כפיים 💜
השנים היפות לא הסתיימו. הן מתחילות עכשיו ברגע הזה.
בראבו!
לב ער, אורח.ת: עסיס אביב שלם | מוחאת לעצמי כפיים, פרק 30
מוחאת לעצמי כפיים
1 hour 11 minutes
1 year ago
לב ער, אורח.ת: עסיס אביב שלם | מוחאת לעצמי כפיים, פרק 30
מי ומה זה "אני", ואיך אפשר להתבונן על כל הדמויות שבתוכי באמצעות האני המודע. עסיס אביב שלם, מורה ב-ISTA ועוסק.ת בקשר שבין נזילות מגדרית להתעוררות רוחנית, מגיע.ה לשיחה על לב ער, על כעס, עבר דתי וילדות מצלקת, ואיך מחברים בין שנאה וחמלה?
להאזנה לשיר של עסיס:
https://open.spotify.com/track/5wFeS6jaYb6L5LVwhRt9W7?si=8eW2cFrmTfKB8o-8sZX9Vg
מוחאת לעצמי כפיים
אני חיה בחברה שמעריצה צעירות, שסוגדת ליופי וגוף חטוב. חברה בה לנשים אסור להתבגר כי הן הופכות להיות לא רלוונטיות. 'גיל הבלות' הוא תואר העלבון הרשמי שקיבלנו, ונשים מתבגרות מלאות שנאה עצמית.
ואני אומרת לא הבנו טוב את השם. הבלות היא לא שלנו, היא של כל מה שלא מתאים לנו יותר בחיים: בלות האשמה, בלות הריצוי, בלות הפחד מה יגידו.
אני בת 51 וגיליתי שחוץ מתסמיני ההתבגרות המלחיצים, עוד משהו קורה: האישיות מבשילה, הלב מחלים, נסיון החיים הופך לחכמה, וחכמה זה נעים.
גיליתי שלאהוב את עצמי זה מהפכני. לאהוב את הגוף שלי זה מהפכני. לאהוב את עצמי מתבגרת זה מהפכני.
מזמינה להצטרף למהפכה. לעזוב את מועדון "יורה בעצמי חיצים" ולעבור למועדון "מוחאת לעצמי כפיים".
על כל דבר שאת עושה או לא עושה, קטן או גדול, להיות מועדון המעריצות מספר 1 שלך, למחוא לעצמך כפיים 💜
השנים היפות לא הסתיימו. הן מתחילות עכשיו ברגע הזה.
בראבו!