ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
All content for קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל is the property of Beit Avi Chai | בית אבי חי and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
"החזרת המשילות לנגב" הפכה לססמת בחירות מנצחת, אך כיצד היא בעצם אבדה, ומה נעשה עד כה כדי להשיבה? השאלות האלה עומדות בבסיס מחלוקת ששורשיה נטועים עמוק באדמה: סוגיית ההתיישבות הבדואית בנגב. מצד אחד, ארגוני ימין מתנגדים למדיניות של "באתי, רעיתי, נשארתי", ורואים את המאבק בה כצורך לאומי. מצד שני, פעילים חברתיים ופוליטיים מהחברה הבדואית טוענים שתוכניות ההסדרה שהוצעו להם הן לעג לרש, ושחוסר המשילות קשור בעבותות להזנחה מתמשכת. האם יש למחלוקת הזו אופק?
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
