ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
All content for קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל is the property of Beit Avi Chai | בית אבי חי and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
האם מחאה יכולה לשנות מציאות??כשבוחנים את ההיסטוריה הישראלית מגלים שהיא רוויית מחאות: המחאה לאחר מלחמת יום כיפור, התנועה לעצירת הנסיגה מסיני, המחאה נגד מבצע שלום הגליל, ארבע אמהות, ההפגנות נגד הסכם אוסלו, נגד ההתנתקות, מחאת המילואימניקים, מחאת יוקר המחיה, הפגנות הנכים, מחאת האתיופים ואיך אפשר בלי מחאת בלפור. כמה מהמחאות האלה באמת הצליחו? האם מחאות המוניות הן רק אמצעי לפריקת זעם והוצאת קיטור של אנרכיסטים פרועים, או שהן דרך דמוקרטית ואפקטיבית לשינוי מציאות? רחל עזריה, פרופ' אריה אלדד, מוטי ...
קצה הקרחון: מחלוקות עומק על סדר היום בישראל
ברוב ענפי הספורט אנחנו עדיין משתרכים מאחור, אך יש תחום אחד שבו ישראל משאירה אבק לכל המדינות המערביות: ילודה. בזמן שערי אירופה הולכות ומתרוקנות מילדים, רחובותיה של ישראל ממשיכים להתמלא בעגלות ובחיים חדשים. האם זוהי סיבה לאופטימיות ולגאווה, או דווקא לדאגה? האם כמאמר המשורר, ילדים הם אכן שמחה? וכיצד אפשר לשקלל בין הצרכים הרגשיים והחברתיים שלנו לבין נבואות הזעם על מחירי הילודה?
