צ’ה גווארה הפך למיתוס ברגע שמת. הוא נתפס כסמל למהפכה, והתמונה המפורסמת שלו – עם המבט החודר והכומתה השחורה – הפכה לאחד האייקונים החזותיים המזוהים ביותר עם מרד, חירות ואידיאולוגיה טהורה, גם אם מציאות חייו הייתה מורכבת, סוערת ורחוקה ממה שמייצג היום. הוא היה רופא שהפך ללוחם, וסיפורו מתחיל לא בשדה הקרב, אלא בבית בורגני בבואנוס איירס, עם ספרים של מרקס על המדף. הוא יצא למסע באמריקה הלטינית וראה מקרוב עוני, ניצול ואי־צדק – ומאותו רגע, החליט להקדיש את חייו למהפכה עולמית. אבל מה הופך אדם לקיצוני כל כך? איך ילד רגיש וקרוב לאימו הפך למפקד חסר רחמים? בפרק הזה שוחחנו עם דוקטור יגאל ורדי על הכוחות הנפשיים שעמדו בבסיס דמותו של צ’ה – על הפער בין החמלה שטיפח בתור רופא, לבין הקשיחות שפיתח כמהפכן. דיברנו על ילדותו, על הקשר הסבוך עם הוריו, על דמות האם הדומיננטית, על המסע באופנוע והמפגש עם פידל קסטרו – מפגש שישנה את חייו. בחלק ב’ נמשיך לעקוב אחריו כשהוא יוצא להפיץ את המהפכה בעולם – לקונגו, ואז לבוליביה – תוך שהוא הולך ומתרחק מהמציאות, מהמשפחה, ומהחיים עצמם. נלווה אותו במסעו האחרון, רגע לפני שהוא הופך ממהפכן אכזרי למיתוס.