כשפרצה המלחמה בישראל, מצאנו את עצמנו רחוקים פיזית – אבל הלב, המחשבות והדאגה לא עזבו את הארץ לרגע.
בזמן שהילדים שואלים אם הולכים היום לים, אנחנו בודקים כל חמש דקות את החדשות, עונים לעשרות הודעות, ומנסים איכשהו להחזיק את שני העולמות האלה יחד.
זה פרק על המתח בין הנוף הטרופי לבין המציאות הישראלית, בין תחושת חוסר האונים לרצון לעזור, בין רגשות אשמה לרגעים של חסד.
ועל הדרך, ניסינו גם להבין איך אפשר לשמור על שפיות – ואולי אפילו על תקווה – כשאתה חי במקום אחד אבל מרגיש במקום אחר.