המקורות הללו מציגים סקירה וציטוטים מתוך יצירתו המונומנטלית של רבי יצחק אבוהב, מנורת המאור.

אחד המקורות מדגיש כי מנורת המאור היא יצירה חינוכית־מוסרית, שנועדה לגשר בין האגדה – הסיפור העממי – לבין ההלכה – החוק המעשי, עבור קהל רחב.

מקור אחר מסביר כי כתיבתו של אבוהב נבעה מתוך ביקורת חריפה על חכמי דורו, שהתמקדו יתר על המידה בפלפולים סבוכים וחסרי נפקות מעשית, תוך הזנחה של ההיבטים המוסריים, הרעיוניים והחינוכיים של לימוד התורה.

יתר הציטוטים המובאים עוסקים בדוגמאות מתוך הספר עצמו, ובהם הוראות מוסריות ספציפיות, כגון החשיבות של ענווה מופלגת והתרחקות מוחלטת מגסות הרוח.