לימור היא חברת קיבוץ מעלה גלבוע, נשואה פלוס ארבעה, היא מנהלת אגף החינוך במועצה אזורית גליל תחתון. בגיל שנתיים עברה משפחתה להתגורר בגוש קטיף לגן אור. לימור גדלה שם עד שהתחתנה אבל מגיל צעיר היא הייתה מהמערערים גם על המציאות בחבל עזה. כשנה לפני ביצוע חוק ההתנתקות היא חזרה עם בעלה לגן אור להיפרד, לתמוך ולהיות עם משפחתה למרות שכבר אז הייתה בעלת עמדות שמאל. כהחלטה משפחתית מתוך תפיסה ממלכתית היא ומשפחתה עזבו את גן אור יום לפני הפינוי. בשנים האחרונות לימור פעילה בשמאל האמוני, מפגינה ומתבטאת רבות כחלק מהמאבק לסיום המלחמה והחזרת החטופים.  במהלך הפרק דיברנו על התפיסה הציונית דתית עליה גדלה. על החיים בגוש קטיף ועל ההתנתקות. על הציונות הדתית, ועל התוכן החלופי שהיא וחבריה מנסים לצקת לשיח הישראלי מתוך ארון הספרים היהודי. מה גרם לה לעבור לשמאל, על השמאל האמוני ועל המורכבות והחשיבות בלאחוז בעמדות שמאל בתוך מעגלים משפחתיים, חברתיים ומקצועיים מהימין. כמובן גם דיברנו על תקווה.