היי כולם!
הפרק של היום מדבר את הלב שלי בצורה פתוחה ופגיעה,
ביום של ההקלטה היינו אמורות להקליט פרק בנושא אחר, אבל התעוררתי עם הרבה בלבול וביקורת עצמית,
מה שהוביל אותי לתהות על קנקנו של המנגנון הזה של ההלקאה העצמית,שכולנו מכירים היטב.
החלטתי לפתוח שיח מלב אל לב עם הדס דהן סיטון, פסיכותרפיסטית ואשת שיח מדהימה, בו שיתפתי את הקשיים שאני חווה מול הביקורת עצמית.
דיברנו על איך לשחרר הזדהות מהקול של הביקורת, איפה ביקורת כן משרתת אותנו ומה התחליף המיטיב שלה.
דיברנו על הקושי שיכול לעלות בעשייה בעולם זכרי
איך להביא יותר מהמהות שלנו?
איך מזהים מתי זו סביבה בטוחה עבורנו להיות בפגיעות?
ואיך להיות הבוס המיטיב עבורנו?
הפרק אולי לא אסוף,אבל חשוף. חשוב לי להביא את מה שבאמת מתחולל בתוכי,
ותודה להדסי המהממת שאיפשרה לעצמה להביא את החוכמה שלה.
אם נהנתם מהפרק, שתפו אותו עם מי שיכול להיות לו לערך.
