דוד ואני הכרנו קלות וכדרכה של נחלאות זו חברות שיכלה להסלים אבל דוד נהרג, כשקפץ להציל את קיבוץ בארי

ישבתי לשיחה עם ענת, אלמנתו. מצאתי המון אומץ, חופש, אמון ויופי במילים איתה

מילים שמצליחות ללכת בעדינות, בין סמטאות שיש בהן חושך, צל ואור.

מאיזו חיה דוד היה מציל את בנות השכונה

מתי הוא וענת הרגישו בלב ביחד

וכמה אומץ היה באיש, שברגע שידע שצריך להגיע, ולהילחם, הוא הגיע, נלחם, ונפל בקרב.

רק מעט מסיפור ארוך.
לזכרו.