השגרה שלנו בנויה מהרבה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. הן מעניקות לנו סדר וביטחון, אבל לפעמים הן גורמות לנו להרגיש כאילו כלואים בלולאה אינסופית. הפרדוקס הזה חדר גם ללב האמנות של המאה ה־20, מהשכפולים של אנדי וורהול ועד היום שחוזר על עצמו שוב ושוב בסרט ״לקום אתמול בבוקר״. זה גם נושא שיחתם של ד״ר אסף אוזן מהתוכנית לפרשנות ותרבות וד"ר נעה מורדוך- סימונסון, מהתוכנית ללימודי תרבות ואומנות באוניברסיטה הפתוחה - בפרק זה בסדרה ״מבט אל האנושי".