ימים קשים עוברים עלינו, מאז המלחמה שפרצה ב 7.10 אנחנו באבל אישי ואבל לאומי. תחושות קשות של עצב, של כעס, חוסר אונים, פחד, כל קשת הרגשות.

אני מקליטה לכן את הפרק ביום העשירי. לצד תחושות אבל אלו גם מרגישים שנכנסנו לימים שהופכים לסוג של שיגרה, מתחילות שאלות פנימיות ואישיות של מתי זה יגמר, מה יהיה עם העסק, הילדים, העבודה ולעיתים נוצרות תחושות של רגשות אשם של מה אני מתעסקת בדברים קטנים בחיי לעומת מה שקורה כרגע למדינה ולאנשים שנפגעו באופן ישיר.

הפרק הזה עוסק במה שעוזר לי בימים אלו : קבלת הרגשות, חיפוש הטוב שקיים, פעילות גופנית גם אם אין לי כוח, מנטרה שעוזרת לי לראות את היום ביומו, ההבנה שזה רגע קשה בחיינו אבל הוא רגע מתוך מכלול חיינו ועוד.

מקווה שהפרק יוכל לתרום.

בשורות טובות לכל עם ישראל. רות רונן