נכון להיום כי החיים הם תהליך של למידה והבנה אינסופיים.
נכון להיום אני כאן וחיה. מוכנה לחיות חיים בעלי משמעות ולומדת גם לקבל את המוות.
אני אישה ואימא, בהכשרתי אני פסיכותרפיסטית-גופנית, מטפלת באנשים למעלה מעשרים שנה, מדריכה ומלמדת מטפלים בתחומי מערכת העצבים והוויסות. לפני כמעט שתיים-עשרה שנים, חליתי במחלות אוטואימוניות שלקחו אותי, ועדיין, למסע משנה חיים.
All content for נכון להיום- מה שלמדתי על ויסות חיים ומוות is the property of yifatperes and is served directly from their servers
with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
נכון להיום כי החיים הם תהליך של למידה והבנה אינסופיים.
נכון להיום אני כאן וחיה. מוכנה לחיות חיים בעלי משמעות ולומדת גם לקבל את המוות.
אני אישה ואימא, בהכשרתי אני פסיכותרפיסטית-גופנית, מטפלת באנשים למעלה מעשרים שנה, מדריכה ומלמדת מטפלים בתחומי מערכת העצבים והוויסות. לפני כמעט שתיים-עשרה שנים, חליתי במחלות אוטואימוניות שלקחו אותי, ועדיין, למסע משנה חיים.
כמעט בכול יום יוצאת כתבה על מצב הרוח או מצב הנפש מאז תחילת המלחמה. אחת הכותרות שנתקלתי בה והעציבה אותי במיוחד הייתה "חצי מדינה בדיכאון". חלק גדול מהאנשים מתחיל לקחת תרופות נוגדות דיכאון או חרדה. אני שמה לב שאצלי בקליניקה ובסביבה הדיכדוך הופך נפוץ יותר. החיים האנושיים הם מופלאים והם גם מלווים בסבל וכאב. המלחמה מגבירה את כל מה שהיה שם כבר לפני כן. למה אנחנו קוראות פה דיכאון? מה הסקאלה של הדיכאון? איפה פגשנו את זה בעבר? והיום? מה למדנו על התמודדות עם החלקים הנמוכים והמושכים למטה של החיים?
פרק שנולד מהמציאות היומיומית.
בפרק סאשה חזנוב ואני מדברות, משתפות, ומלמדות על חווית הדיכאון. מנסות לתת משהו קצת אחר, בגובה העיניים אבל עם הרבה ניסיון בשטח.
נכון להיום- מה שלמדתי על ויסות חיים ומוות
נכון להיום כי החיים הם תהליך של למידה והבנה אינסופיים.
נכון להיום אני כאן וחיה. מוכנה לחיות חיים בעלי משמעות ולומדת גם לקבל את המוות.
אני אישה ואימא, בהכשרתי אני פסיכותרפיסטית-גופנית, מטפלת באנשים למעלה מעשרים שנה, מדריכה ומלמדת מטפלים בתחומי מערכת העצבים והוויסות. לפני כמעט שתיים-עשרה שנים, חליתי במחלות אוטואימוניות שלקחו אותי, ועדיין, למסע משנה חיים.
