אי שם בארץ רחוקה יש ערימת מטבעות זהב שקוראים לה האוצר ויעל אגמון-בנימין מאגף תקציבים מגיעה אלינו כמו דג זהב שמגשים למשרדי הממשלה את המשאלות ומסבירה אחת ולתמיד- איך בנוי תקציב המדינה? האם התדמית המיתית של משרד האוצר באמת מוצדקת?
מתי יש אמוציות מול משרדי הממשלה, איך מתמודדים עם צרחות ועלבונות ואיך אומרים לא?
מתי הכסף "חוזר לאוצר"? איך מגינים על הקופה הציבורית בכלל ומפני שחיתות בפרט? מה הפתיע אותה כשנכנסה לשירות הציבורי? איך מחליטים אם לתת תלושי מזון, "חסכון לכל ילד"? האם המדינה מעדיפה לקנות עוד טנקים ומטוסים במקום לקצר את תורניות המתמחים או שדוקא המשרדים עצמם משפיעים על ההחלטות?
וגם במה היא גאה, מה נכנס לה ללב ואל מי הרפרנטים באוצר תמיד נחמדים?