נדב נדלר מארח את הילה וקסלר

בפרק מספרת הילה על המסע שלה ואיך התקשור הגיע במפתיע לחייה, איך בת קיבוץ מן השורה שניהלה אורח חיים סטנדרטי לחלוטין, מוצאת את עצמה מנהלת שיחות יומיות עם הדרכה רוחנית

שמעבירה לה ידע שלא נחשפה לו מעולם, ועם הזמן מקבלת חניכה לטכניקות ללימוד תקשור עבור כל אדם שמבקש לקבל חזרה את הזכות המולדת הזו.
אחרי לא מעט שאלות, ותהיות, בושה והתנגדות (״אולי השתגעתי?״, חשבה. מי ידע מה זה תקשור אז?), היא התמסרה לדרך, ומאז אלפי אנשים עברו במרכז הילה, אם בייעוציים אישיים, בקורסים או בסדנאות.
מה שהילה גילתה ששינה את חייה, ואת חיי המתייעצים ותלמידות שלה, הוא שאנחנו יכולים לנוע על ציר הזמן, ״לפתוח״ גלגולים אחרים שלנו, ולגלות את הסיבות שנעוצות בשורש הקונפליקטים בחיים האלה.
כולנו סוחבים על עצמנו משאות כבדים שמקורם אינם פה.

כמובן שניתן למצוא את הופעתם בילדות שלנו, אבל השורש נמצא אי שם ביחידות חיים אחרות – וכשמגלים את השורש, הסיכוי לשינוי וריפוי גדל באופן דרמטי.
וזה עובד גם הפוך, מה שהילה מכנה ״ייבוא״ של חוויות מיטיבות מגלגולים אחרים, כדי לקבל כוחות והשראה להווה, כדי להיזכר שהיכולות האלה נמצאות בזיכרון הנשמתי, ושאפשר לייצר יש מאין, או יותר נכון לומר – יש מיש.

כמו למשל היכולת לבשל, שהילה מספרת בפרק, בתור בת קיבוץ שמעולם לא בישלה, קיבלה דחיפה מסבתה ז״ל להתמסר לכוחות המאגיה שבבישול כדי לחבר את ילדיה סביב השולחן ולהעצים את החוויה המשפחתית.

כיום הילה מבשלת מתוך תשוקה ועושה את זה גם ממש טוב.

עוד סיפורים מופלאים כמו על ריפוי אלרגיה מדשא ונוספים, בפרק המרתק הזה.