אני חושבת שחוויות ההחמצה בחיי, גדולות וקטנות, די תורמות להגדרת העצמי שלי, לחוסר הביטחון שלי. כאן אני חוקרת סיטואציה אחת מלפני 13 שנים שרובצת עלי ומגדירה חלק מהזהות שלי כמי שהדימוי העצמי שלה נמוך ואין לה ביטחון עצמי. מזכירה שאנחנו נפגשות בזום פעם בשבוע למפגש עבודה ללא עלות. פרטים באתר תחת "מפגשי EXPLORE"
בשנת 2012 גרנו כמשפחה לתקופה קצרה (מידי) בקנדה. החלטתי להגיש צילומים לתערוכה גדולה שמרכזת את העשייה של האמנים בוונקובר איילנד ובאיים השכנים. השקעתי בטקסט המלווה, בהדפסות ובמסגור ברמה גבוהה. הגשתי צילומים מתוך פרויקט שקראתי לו Metropolitan Jerusalem. זה היה משהו כמו שנה אחרי שסיימתי פעם ראשונה את הספר "דרך האמן" של ג'וליה קמרון והיה לי חזון ברור בעיני רוחי וברגש לגבי התערוכה הזו. הייתה לי הרגשה טובה שאזכה, ראיתי את עצמי לובשת שמלה ממש יפה, אדומה, מאופרת ומסורקת, עולה לבמה בחיוך גדול ואומרת כמה מילים. אחרי כמה שבועות קיבלתי שיחת טלפון, מ- Sooke Fine Art Show היה לי ברור שיהיו כאן חדשות טובות. וכן, זכיתי, לראשונה בחיי במקום הראשון. הייתי באוטו ורקדתי בכיסא. אני זוכרת שאמרתי לעצמי I KNEW IT! כמה פעמים. ואז הגיעה ההחמצה. בואי לחקור איתי, בשיטת העבודה של ביירון קייטי